נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

הכל כרגיל מערבולת רגשות נשית אישית לא ברור לך מה את מרגישה, זו כבר לא הפעם הראשונה.

אולי ככה זה כשלא מתכננים, אנשים ספונטנים, מלבלבים או נובלים.

לא ידעת בכלל לאן זה יוביל, אני מעלייך וזה מוחשי.

מחשבות רצות אולי לא כדאי, אולי פשוט תסתמי, תהני, תכנעי.

תמיד משננת משפטים, מנטרות שיעירו יאירו את החיים.

רגילה לשאיפות גדולות ועכשיו את על הברכיים, מרגישה הכי בעננים.

איך זה קרה, איך הגעת למצב שאת אוהבת להיכנע, להיות חלשה, להישלט כשפחה.

אולי כי נמאס לך להילחם, לזוז כל הזמן, ולהתמקד, בא לך באמת לשים את הראש, ולתת למישהו להוביל לאבד בחירה, לתת למישהו לבחור במקומך.

בא לך סופסוף לא רק ללמד, גם ללמוד על עצמך.

בא לך לא לדבר, ללמוד להקשיב להפנים.

בא לך לא רק לקבל, לדרוש, אלה לתת ולהעניק, ולקבל פידבק חיובי.

היית בוגרת על החיים, אישה שצריכה לדאוג להכל, עכשיו את קטנה, ילדה משוחררת, גונחת נובחת, רוקדת, משתוללת, מהפנטת את עצמך מחדש.