נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

אדישות,

וזה לא שאת רוצה שאהיה באמת אדיש, רק במבט אדיש, רק בתנועות גוף אדיש, אדיש לעולם שבחוץ כשצריך, כשרק לך חמים, לך זה נעים.

אי של יציבות, כשאת באה אליי אחרי יום סוער, כשהגלים מתחזקים,החזקים מתגלים, והחלשים מתנפצים, ואני אהיה מגדלור בשבילך, בימים סוערים.

כשכל המחשבות מציפות, ולא נשאר מקום לנשום, אהיה לך אוויר לנשימה, בלון חמצן, מה שצריך.

כשיהיה לך קר, ואת קפואה במקום, יהיה לך מפתח, לחדר בליבי, ושם נעים, יקירתי.