יש לך כספת שמורה היטב בראש, שם את שומרת לעצמך הכל.
מה את מרגישה באמת, כל המחשבות האמיתיות, והסיבות ובכספת יש חור, פתח קטן לאוורור.
ומדי פעם מחשבה מתגנבת, צפה לה במרחב הפתוח, משתלטת על הצינור של הלב, ומגיע לפתח הפה יוצאת החוצה לאוויר העולם, נוגעת בכל מה שקרוב, המחשבות האלה מעמידות במבחן כמו משפט, וכל פעם צריך להכין מולם כתב הגנה, והן מתקפלות בחזרה, אך הן שמורות מודחקות בחזרה לתוך החור.
ואני אני מחכה שתתני לי את הסיסמא לכספת שאוכל לעזור לך למיין, אבל את שומרת אותה כמו לביאה, כי את לא רוצה שהן ישתחררו, פחד מאסון.
זה לא פשוט לתת לידיים זרות, מוכרות ככל האפשר לגעת במחשבה.
לפעמים את רואה את זה כמשחק בראש שלך, אני אומר שאם אכפת לי ממך ואת יודעת שיש לי לב זהב שום דבר רע יקרה, רק סדר ואירגון.
אני לא רוצה מנסה לפתוח את הכספת באיומים ועינויים, לא במניפולציות, ולא בערבובים, רק בעזרת האמת, אהבה, וכנות.
יום אחד תתני לי את המפתח, וזה יעשה רק טוב לשנינו.
אבל גם אנשים שחיו דרכך ואיתך שנים לא קיבלו, אני יודע שאני אקבל.
ויש בי אהבה אמיתית משמע יש לי סבלנות.
ויש בי הערכה אמיתית למי שעונדת את ליבי כ ליבה ומי שעומדת מולי, הערכה שמזינה את הסבלנות, ראיה שרואה רחוק מעבר להרים וההגנות.
כי וואלה קלישאות בנויות על אמת, פשוט נאמרות בצליל שיעזור לנו להכיל אותן.
אז כן למשחקים יש סוף, ואהבה מנצחת בסוף.
הכתוב הוא השראה ממאמר שקראתי.
על הדחקה בזוגיות.