בנעוריי הייתי ההאקר חמוד, ברשת הirc דלנט(עד שהרחיקו את הישראלים החוצפנים) אףנט, איש בתוך קופסא. Xpw :)
עדיין בחלק מהאתרים בדארק נט הכינוי שלי מתנוסס בכמה מדריכים, מצחיק לפגוש את זה מדי פעם, מעלה זכרונות צרובים.
תמיד חקרתי את עצמי, ואת העולם.
קיבלתי את הפנימיות מאבא עיוור שלימד אותי להתבונן ללמוד לחקור את הפנים, ואז את הבחוץ "הכל מתחיל בך בני".
את צעדי בעולם הבדסמ פסעתי לראשונה בשלהיי 2004.
ופעם הדאנגן היה מיסתורי אפלולי יותר, הקהילה כמובן בהתאם מצומצמת יותר, לדאנגן של פעם היו מגיעים כלל חברי הקהילה, אלה שלא סלדו מהמקום עוד משנותיו הראשונות.
היה נימוס מדהים, גם כשנפגשו תרבויות.
האווירה עוד התחילה בכניסה ליפו, וליפו יש את הקסם שלה, קסם עתיק מיסתורי, לא סתם אומנים בוחרים לגור בה, הכל שם משולב, בניה חדשה ישנה, תרבויות בולגרי יפואי, ערבי יפואי, יהודי יפואי ד, עשירים עניים ועוד.
יפו תמיד סימנה מפגש אתני מדהים.
כמובן אבולפיה, ואין כמו לאכול טוסט שמנוני, אחרי סשן פומבי, או מסיבה טובה.
היה אווירה אחרת ללכת בין חדרי האבן, הבר, והמדרגות הסקסיות(או שלא).
היה התרגשות להתחבר לעולם הזה מתוך המציאות, מתוך מגע אנושי, חיבור בין נשמות.
לדבר אחד עם השני על המדרגות בכיכר קדומים, על הספסלים הישנים.
ואם רוצים להירגע הולכים לכיוון הים בין הסימטאות בחושך לכיוון המזח נמל יפו.
להכיר את זה שיש לו סירה שם, ולחגוג אפטר, לפני החזרה בבוקר לחמין של אמא.
אסף החבר הכי טוב שלי שהוביל אותי לעולם הזה, כבר לא איתי היום, אבל תודה לך, למדתי שם שאין הכרויות סתם.
