אז רציתי להגיד לך תודה, תודה שנלחמת בשדים שלך.
תודה שהענקת לי מכולך.
תודה שהיית שם כשהייתי צריך.
תודה שאהבת אותי יותר מכל.
תודה שהייתי מקום ראשון בשבילך.
תודה שהיה אכפת לך.
תודה שהרגשת, ותודה שריגשת.
תודה שעשית.
תודה שקווית.
אומנם היו הרבה חוסרים ביני ובינך, אבל תמיד ראית מעבר, לפחות ניסית.
תודה ששמעת, וניסית להקשיב.
תודה ש8 חודשים היית.טוטאלית לגמרי.
תודה שהיית יהלום אמיתי.
שחור מקורץ מהחומר הכי חזק שהטבע יצר.
אומנם נשברנו, נפרדנו, המשכנו הלאה.
אבל למדנו, אחד על השניה, ועל עצמנו בעיקר במסע מרגש מלא אור, גם אכזבות ביני לבינך.
אך תמיד תישארי לי בלב יקירה.
אנחנו בני אדם ולכל אדם, יש נתיב ותת נתיבים, פשוט בחרנו בלא נכונים.
היופי הוא שלא משנה מה, צריך לזכור את הטוב, והיה המון טוב יותר מאשר רע.
פשוט כשהרע קורה ויש רגש עמוק הוא מכאיב בצורה קשוחה חזקה, מוציאה מאיזון, ויצאנו מאיזון, כמו שבנינו דבר נפלא מדהים ב8 חודשים מרתקים, ככה אפשר להרוס בצעדים לא נכונים שלי, וגם שלך.
אין אשמים, רק רגשות מלאות.
אז תזכרי את הטוב, את החיוכים, המילים.
תודה לך, תהיא חזקה, בשביל עצמך אני אינני דואג.
וכן אני אוהב להתבטא בכתב וכמובן כאן, זה אני.
ומה שהיה היה, נגמר.
וכל סוף הוא התחלה חדשה.
אולי אפילו עם אמת יותר יציבה.
