נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

לחלקים הקודמים. א - ב - ג תולדות הברווז 

תמיד קווית לגדול, הרגשת בוגרת מן הסביבה.

רצית להיות אישה כלכך מהר, מאשר ילדה.

והזמן עבר לא עבר, המחשבות רצו לעתיד.

חלמת על הגבר עם הכסף והרכב שיעיף אותך למרחק.

התמכרת לכל הבא ליד, רק להזיז את המחוגה.

הפסקת להרגיש, להתרגש עם הזמן.

איבדת את עצמך בתוך לופ של שאלות אין סופיות.

דחית את הכל, ואת הרוב

מסביבך.

בוכה לעצמך לבד.

בחוץ היה ניראה שהכל מושלם עולם מתנהל כהרגלו, בפירסומות חולפות לחיים יפים.

ואז התחלת להאשים את עצמך והלבד שלך בך.

התחלת לבדוק כמה את חיה מבפנים.

ואולי אלוהים ילחץ ריסט.

כמה אפשר לחבוש מסכה.

לחלום סופסוף על אהבה.

ולחשוב להרגיש כלכך בודדה.

להרגיש כלכך שונה כלכך שפוטה

לדעת שמגיע לך אהבה אמיתי, עיוורת.

שתבוא בכל הצורות והגדלים.

שתרפא אותך מכל הפצעים.

 ותחייה אותך מחדש.