נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

על הברכיים בחדר מלא אווירה.
בגופה תשוקה תאווה ותועבה, פרי יצירה של אדונה, כנועה מסורה בגופה ונשמתה.
וזורמת במוחה ציפייה.

מובלת על ידי אדונה בעזרת רצועה לתוך הלא נודע, עיינים העצומות ומחשבה נקייה חדורת מטרה,לרצות את אדונה.
ניתוק והתחברות מחדש, עכשיו עליה גלימת השפחה.
ומחול השדים מתעורר בתוכך, מחול של יצרים.
ריקוד בין המיניות המתפרצת המשתלטת, לחיבור חיבוק התחושה.

פורקן כמו מלוע הר געש, זיעה, סימנים, שני גופות שנתנו את הכל.
ובליבה אנחה למטרה שהושגה, חיוך רחב.

כל גופה מקדש אשר מוקדש אליו.
כל מוחה הוא כספת לסודות שגילה, גילתה.