נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

אני כאן לידך מולך.

הצליל שלי נוגע בך, מלטף.

ועם המגע על גופך מנגן.

ליבך מרקד ישר לתוך גרונך ופיך מזמר, מזמרות תאווה לתשוקה.

את כולך ידעתי, רק אני ידעתי, כל נקודה נגעתי, כל חלקה סימנתי, כל סימן צבעתי.
כי רק אני יכול, רק לי הסכמת, רק אני הנבחר, האחד.

וידעת שבדרכי אגיע למטרה, הרגשת עוד בהתחלה.

במילים וצלילים כבשתי את מוחך.

בחוכמה וברגש מילאתי את ליבך.

ובמגע ובחום הכנעתי את גופך.

בכנות ואמת חיברתי את נשמתי לנשמתך.

ועכשיו בך אני רואה את הכל, לעומק, לרוחב כל המכלול.

רואה את האמת מעבר לערפל, את האמת שבפנים, זאת שלא תתגלה, מתגלה לפניי בעיניי אותך קורא לומד מבין ופותר.

ואת מנתקת לאט לאט כבל כבל מן האדמה, פתאום מרחפת מאהבה, הילדה שבתוכך בקעה מן הביצה, חופשיה.

ואת מתמסרת לחופש לתשוקה, מתמסרת לזה שנגע ושיחרר את כלך.

רק אני יכול, מה שאף אחד לא ידע לעשות.