נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

מי הולך שם ברחוב
זה אדון שום כלום הטוב
כדרכו יצא היום
בדרכו לשום מקום

הוא נכנס אל המשרד
לפגישה עם אף אחד
טוב מוקדם ממאוחר
לדבר על שום דבר

הוא הולך לו כמו תמיד
עם הגב אל העתיד
מלקט בחשיבות
פירורים של זמן אבוד

בדירה החלומית
עם הגברת שום כלומית
בלילות ובימים
החיים מטמטמים

הוא זוקף בגאווה
ראש נקי ממחשבה
הידיים בכיסים
הן ריקות ממעשים

ויודעים כולם בעיר
מר שום כלום הוא איש עשיר
הוא מחביא אוצר בלום
כן כי יש לו שפע של לא כלום

שירו המאוד בועט, ואמיתי של שמוליק קראוס, אומנם קראוס הלחין, אך אין ספק שאדון שום כלום בהקשר בדסמי, הוא שולט ללא נשלטת, כמו שנשלטת ללא שולט היא לא באמת נשלטת, אז אדון ללא נשלטת הוא לא אדון, הוא אדון לעצמו, שולט בעצמו.

הוא אדון באופי שלו, דום.

אך לא לא שולט כי הוא לא שולט בכלום בלשון ועולם הבדסמ.

אני מיעץ להרבה נשלטות ואוהב להעניק נקודות מבט של גבר, אבל יש לעיתים "שולטים" שממהרים מדי, בוטים מדי תרבות הטינדר דבקה בהם, ואינם ממהרים להעריך את מה שבידם, להעיף לעבור לבאה.

מצחיק שרובם רווקים, הרי בסוף יום נשארת ההרגשה של הלבד ומניע אותם כדחף.