שנינו אחד
חיים יפים לאחד עם האחת
היא בידי ומתענגת מנוכחותי
חיה את הרגע
שלם אך מושלם.
אני הכל שלה והיא הכל בידי.
סיפור מושלם אך לא תמיד קיים.
אדום
שחור
לבן
היא שיחקה במילים בשביל להבין
הגדירה הגדרות על מנת להכיל
לבנות את עצמה להרגיש עוצמה
להרגיש שייכת לעולם למושג
להיות חלק מהדבר
תוך שנה היא כבר וותיקה
רואה את העתיד והעתיד ורוד לדמות שדמיינה
ואת כל השאר שכחה.
העיקר הבועה והיא באה נפוחה וניפחה בועה.
ניפחה ניפחה ובסוף התפוצצה.
לי יש תפקיד לשים את האצבע על הסכר
להיות אחראי, להעשיר ולהוביל.
אז
נתתי לה סטירה, המציאות יותר חשובה
אנחנו יוצרים את עצמנו לתוך זה ויש תוצר המציאות יותר מורכבת ממשחק.
הדמות היא לא הכל, אל תתני לדמות לנהל אותך, בעולם שמקדש מותג תקדשי את האדם.
איך אבין אותך אם את לא מבינה את עצמך בתוך זה, תהיא ספר פתוח בידי ואקרא, אך אם לא תשני את הכתב למילים שאבין גם לא אבין אף פעם.
ואז ישבנו דיברנו פתרנו והנה הצלחנו להתעלות מעל, לעוף באחריות, ולא רק לעוף אלעל.