את קטנה שלי, אך גם אישה.
זה לא הגיל שעושה אותך מי שאת.
זה מה שחווית מה שעשית איך שגדלת והפכת למי שאת.
זה מדהים עד כמה אין גדרות וגיל הוא רק מספר, כשהחיבור מתממש הכל מתחבר.
וסומך עלייך כמו שאת עליי.
אני רוצה שתרגישי מרכז העולם, ואני שלך.
להעצים אותך, תעצימי אותי, הבדסמ זה רק שמיכה שמכסה את החיבור שנוצר.
להשתמש בך, להיות מעלייך זה שנתת לי זה כבוד עצום לא פחות אותי יותר שאת מתחתיי, בחרתי בך בחרת בי.
זה לא שאת נכנעת לי את נכנעת לרגש, את נכנעת למלחמה הפנימית האם להיות פגיעה, ובידי רק בידי את מרגישה שאת יכולה.
לכן את אישה, קטנה, שפחה, שלי, בת אדם.
אנושיות היא לא מילה גסה, ומסכה נלבש רק בהסכמה, וניפתח רק שנרגיש בביטחה, ושם המשחק הוא סבלנות, ואני לא סובל אלא סבלני, כי אני רוצה..רוצה אותך.
ובסוף שתיכנעי לכל המלחמה תרגישי בטוחה לגמרי, תתמזגי עם אדונך בחירתך תהיא קלילה כאיילה ותרגישי כמלכה.
זו החלטה פשוטה, הפשטות הבלתי נסבלת, אך אני סבלני.
בגלל שאת כאן.
