נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

ואת באת בעזרת מכחול מחשבותיי, בראשי קנבס ופלטת צבעים.
יכולתי לצייר נופים מדהימים, מלאי רבדים לעתיד.

אך ציירתי אותך לצידי, גוף מעוצב למשחק תאוות נפשי, נפש תואמת את שלמותי.
אז תפרתי את המציאות שלך לשלי.

בעזרת מחט וחוטים שמחברים, בין הנפש שלי לנפש שלך, כי ביחד זה לגמרי חופשי.

הגעת בזמן הנכון התבשלת כמו יין טוב, ולך עכשיו ניחוחות משכרים, בלתי מסורבים.
ועכשיו אני רוקם וטווה בעזרת אותיות מילים ומשפטים חלומות משותפים.
היינו דמויות בין הצללים, היום אנחנו בני אדם מחוברים.