נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

בתוך הראש שלה
אני לא מושלם בשבילך, אולי מתאים לגרון, מתאים לכל חור, גם זה שבראש.
ואולי אני הופך כל חיסרון ליתרון, וכל יתרון ליחודי, אך זה לא מספיק.
את ניראת ממש טוב, תמימה לעיני כל.
קול קטן שמרמה בלי סוף, ככה את דואגת שיורידו מסכות, ותזיזי את כולם ימין ושמאל.
את נמרה בגוף של חתולה, מייללת בלילות, שורטת בימים.
את אפילו מתבלבלת עם עצמך לגבי עצמך לפעמים.
בין מציאות לדמיון יש הבדל מוחשי, אני הייתי ההפנטזיה שהתממשה לך מול הפנים.
ממכרת סוחפת כמו סם ממריץ, הלב דופק והכל שונה ומשתנה, ובטוח זה יגמר לדעתך אני הרי אנושי ואת בת אנוש גם כן.
כלכך הרבה פחדים הורגים אותך לאט, מתנוונת לתוך המציאות, אבל הפנטזיה מחיה פועמת מחדש, רק צריך יד אחת שתיגע בדיוק בנקודה ומ0 ל100 ב6 שניות את.
זה תלוי בימים, יש ימים שאת מרשה לעצמך להשתחרר, לענות להודעות לזרום ולא רק להתבונן, יש ימים שרק בא לך להישאר מאחורי המסך מוגנת מהאחר.
אני יודע שאת רוצה להרגיש כבר הכל, לאבד שפיות באהבה, ולאבד שליטה להשתחרר.
אבל כלכך הרבה תירוצים בראשך, גם אם יש חיבור אפלטוני את ננעלת לועסת תירוץ ממכר.
וכמה אבירים על סוסים עברו בדרכך, אבל את באמונה שיהיה מישהוא שימלא את כל החסר.
יעמוד יעצר, והוא יתאים לך גם בכניעה וגם בסביבה.
ואת סופסוף תוכלי להיות שלמה כמושלמת לאדון הנבחר.
משוחררת כביום היוולדה, אך כמה הפסדת, רק בשביל לשמור את הניצחון למושלם ששם.