זה כואב לך להרגיש את הכאב ואיתו להרגיש חסרת שליטה, זה כואב, להיתקע בסיטואציה, להיות בחלום בצד אחד ובסיוט בצד שני, כמו לקפוץ בין סט צילומים אחד לשני, באחד את משחקת עצמך האמיתית, ובשני את דמות עם תסריט, מקריאה מקיאה מילים.
זה מבלבל לגעת במקומות שרק לאחרונה גילית שתמיד רצית, ולא ידעת שבכלל זה קיים, ואז זה נגלה, עולם חדש.
ועוד לפגוש בן אדם אמיתי, בעולם שראית רק את המסכה, זה כואב שזה לא מושלם זה הכי כואב שזה שלם אבל התמונה רק תמונה, יש המון רגש עם צבעים חזקים אבל היא רק על הקיר תלויה.
זה שונה כשיש תקשורת בפעם הראשונה אחרי כלכך הרבה זמן, עם עצמך פנימית ועוד עם אדם אחר בכלל, התרגלת להיות לבד להילחם את רגילה למלחמה, אז חייבת להיות סיבה, ואם אפשר מסיבה של תירוצים, שמוצדקים, העיקר שיהיה שקט זמני, ולא ארוך מדי.
זה ממכר לשחק את המשחק, אבל להיות כלכך אמיתית, להחליט בין הפנים למסכה, זה פשוט לא נורמלי להתחיל עכשיו בגיל הזה להקשיב לאחר, לסמוך, להיוולד מחדש.
לבטל קינאה? לשאול שאלות ועוד לקבל תשובות, לשלוט במציאות ולאבד שליטה, ללא שפיטה, ועוד לקבל את זכות הבחירה מחדש, על כל וריד בלב שחשבת שנסתם.
לרצות לתת הכל מהכל? ועוד להנות מדברים שלא דמיינת את עצמך נהנת מהם....החיים מפתיעים ואולי את לא מסוגלת כבר עם כל הגלים, נסחפת לעולמות אבל לא יודעת להיכנע מבפנים, כי יש לך שני מסכים מסך אחד זו מסכה מסך שני זה פנים.
להתמלאות כל פעם מחדש במילים בשיחות, לתת לצליל לחדור לשטוף לגרום לעצמך לחייך ממש להבריא, ואז לצאת מהרכב להיכנס בדלת לחזור אחורה מיד לאבד חשק...חשק לחיות, דיסונס שנוצר בין מציאות לדמיון, בין עצמך למה שהסתרת בראשך.
לשקר...אולי כמה זה רע וקל לשקר, להתרגל לשקר להאמין בו לחיות אותו, עד כדי כך ששקר הופך להדק קל, הוא גם ככה קיים, ככה גילית השקר הוביל אותך למחוזות שישנת ואז התעוררת, ויש אמת וכמה קל לשקר, לעצמך...לאחר...
הפחד...הפחד מנטישה, הוא לא באמת עוזב, זה פחד להיות לבד, לאבד את כל הקלפים ביד, ואת אף פעם לא לבד יש לך את עצמך, אבל מגע אין לו תחליף והוא ממכר, וברגע שמתמכרים זה סם לא רוצים להפסיק שלא נדבר לאבד...
הפחד בועט הוא תמיד שם בכולנו נמצא..מתקיים..ואת יודעת להתמודד עברת הרבה, אבל....את לבד יש לך כלכך הרבה רגעים עם עצמך...הוא שם קם ובועט, הוא גם מעורר, במיוחד שהכל שלם ואת כבר שקטה, הוא מזהיר הוא מרמה, הוא אמיתי....קשה להבין באמת...
ורק לא לאבד...
ואת רוצה להיות אחד ומיוחדת, ואם כבר את שם את תהיא הכי טובה שאפשר, תרכשי סיפורים תסמני וי תכבשי, תסתובבי תחייכי,....תיפלי..תזרקי ואז תאספי...את עצמך.
אושר זמני..שלא באמת קורה, סיפורים לעצמך לחיוכים קלים, כי את רוצה באמת באמת משהו אמיתי, ולא...לא מערכת יחסים לא איזה גבר להשוויץ בפעם הראשונה את באמת יודעת ומחברת בפנים מה את צריכה בחיים כי בפעם הראשונה את עושה בשבילך דברים, ממקום שלם, ידע..ואמיתי.
להוריד בגדים עם מחוסמים להיות חשופה...בעיניך זה פגיעה..להתרגל למגע..מגע עפ עוצמה..רגש ששוטף..יודע
אני יודע...כי אני מקשיב..אני מקשיב כי את חשובה לי...אני מקשיב כי אני רוצה לא כי אני צריך...אבל אני יודע שזה מבלבל..ואולי יקחו חודשים עד שנים עד שתוכלי לחיות להתרגל לעצמך מחדש...כי נבראת מחדש על ידי.
לפני 5 שנים. 31 ביולי 2018 בשעה 20:31
