נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

נלחמת בעצמה, ב יצר הרע כבר מעל שנה, להתחיל מסע לתוך תוכה או להישאר תקועה.

 כל הזמן רעבה לתשוקה, אש חזקה אשר בוערת ללא הפסקה במעמקי גופה.

האם תזרוק עוד עצים, או תזרוק עוד  מחשבות למדורה.

האם תתן לה לכלות את נשמתה לשחרר את ציפור האש המיניות והתשוקה.

או תנטע שורשים לתוך האדמה, שם אולי זה מקומה להיות חלק מהיער והמשפחה.

וכמה מר הוא הפחד מהלא נודע, כי יש משקל לכל החלטה הרי זהו שביל מפוצל.

משביל אחד אין חזרה, והאפשרות ללכת לאיבוד מאוד פשוטה.

שם אולי מחכה לה ההוא שיכול לפתוח לה עולם חדש ללא שליטה, מלא במה שבאמת רוצה.

ללמוד על עצמה הכל מחדש ויש סיכוי שאולי בכל זאת תהיה בודדה.

או להמשיך בשביל הנודע והמוכר ואולי שם למצוא את הנחת ואולי שם דווקא טוב לה כלכך עד שהיא כבר לא מזהה מה עד כמה.

נקבה בטבע שלה ניחנת באינטואציה חזקה פשוט לכי איתה עד הסוף המוצלח או המר.

אולי תיכנעי למה שברור שאת רוצה וצריכה.

אולי תמשיכי בשביל המוכר שם אולי מול עינייך החלק החסר בפאזל שלך, אולי פשוט לידעת לזהות אותו עד עכשיו.

זוהי צומת T בין חיפוש עצמי, וחופש מיני או דרך מוכרת וישנה.