נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

יש תקופות כאלה בתוכך שהכל גועש בפנים
רותח מבעבע עד שמציף גם את סביבתך
כמה אפשר להדחיק, לדחוק, לשמר את המצב, אז הכל יוצא בכתיבה במילים, לתוך הדף, המסך, הצג, המקלדת עולה באש.

ואני כאן איתן איתך מולך גוף אל גוף אני מנקה הכל ממך, מסדר.

את חיה מהקצה אל הקצה, אין אמצע בחייך, משתנה משנה הכל עם הזמן שחולף.

בוחנת שוב ושוב את עצמך, לעצמך.

מתבוננת, שופטת, ואני בא עם הלב.

כי הכי קשה זה להתעלם, לחשוב שהכל יעלם, אני כאן רוצה להיות קודם כל חבר.

ואז ליצור איתך מגע ממכר שירגיש את כולך, וירגיע את נפשך.

לתת לך להתמוסס מכל שגרת יומך.

על הרצפה

על המיטה

על השידה

על גופי

האש שבוערת הופכת לאש של תשוקה, להבה שמבעירה את הנשמה הצורה נכונה שבה את יכולה להתקיים מיניות מעורפלת הופכת לברורה.

אני חודר

אני מכאיב

אני סוטר

אני מנשק

אני נושך

אני פורק

אני מתפרק לתוכך ואת מתמלאת בכולי