נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

לכל דבר יש משמעות כשיש חיבור
יש משקל,
צורה שונה
של הכלה קבלה והתייחסות,
לכן צריך הקשבה ונכונות להעצמה.
מילים ומעשים כאחד,
לדעת לתמרן בהקשבה.
הכאב הוא תשובה
אך ורק ביד הנכונה,
מילים הן העצמה
רק בצליל של האחד
שנבחר בתבונה.
והביטחון נשאב רק ממי שהמעשים מצדיקים את מילותיו.
כל אחד יכול לקלל, להשפיל, ולהכאיב, ההבדל הוא הבחירה, המקום הזה שניתן לאדם הנבחר מתוך כבוד.
וכשזה קורה
כל נגיעה מעיפה
כל מילה מרקיעה
כל צליל מרטיט
כל מעשה משלים
כשאת אומרת אדוני
זה לא בא עם סימן שאלה
אלא קריאה ברור
צלול רק לך.
ומה שקורה בינך ובינו
זה רק בניכם,
עולם אחד לשניכם.
אחרים
לא צריכים להבין,
השפה שנוצרת היא של שניכם,
בלבד.