לפני 8 שנים. יום שבת, 25 באוגוסט 2018 בשעה 5:16
רגע אחד, רגע שבו את
סוגרת את עצמך לעולם משאירה את עצמך
רק אליי, הרגע הזה שהדלת נסגרת.
אני מולך את מולי, מבט עיניי מבט עינייך אליי.
הכל נרגע, והדבר היחידי שנשאר
להשיל את הבגדים, הם סתם בדים,
להיות עירומים מחובקים מחוברים.
לתת לדמיון להתגשם במציאות
מחשבות שצפו עתיד ראו אותנו
ממוזגים מתממשים נהנים.
עכשיו כשסגרת את הדלת ואת עירומה והכל מאובזר מוכן רק לך.
עכשיו זה הזמן, זמן למעשים.