נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

לילה לילה השדים בראשך
קמים לתחייה
אחרי שבהו בעולם
שיצרת לעצמך,
כל שביל, כל דלת,
ארון הסודות נבחר בקפידה
לאכלס את השדים בימים
בלילה בחושך שכשכולם ישנים
את נזרקת לעולמות אחרים,
מותחת את שבילי המחשבה
הארוטיים ומטיילת עם הידייך
לתוך גופך, ככה פתאום קצת חופשיה,
ובבוקר למחרת סוגרת את הכל
בתוך כספת קשיחה.

תמיד הסתכלת,
פלירטטת עם עצמך
ידעת שיכולת יותר,
אבל כיסית את עצמך
בשמכה קטנה תפורה
מפנטזיות שלא שלך.

אמרת לעצמך
אני בגונגל לא אסתדר, אפצע מהר
רבות הן השאלות
ומעטות הן תשובות.
בעולמות של מסכה.