נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

לשבת איתך ברכב
ביחד מחובקים
איך את יודעת
מה אני מרגיש
ואני קולט לפי הצלילים
רואה במבטים
מה בדיוק יש לך בראש
לפעמים אני מתנהג רגיל מדי
זה לא כי את מובן מאליו
פשוט את קיימת מתקיים בי
כלכך הרבה זמן
ולא שם לב איך הכל בי חשוב לך
בדמיון כולך עשויה מיהלומים
נוצצת וזוהרת כמעט לא אמיתית
ואני היחידי שהבקיע את הלב שלך מבפנים
ואני צריך להזכיר לעצמי שיש לי אחריות
אחריות להתנהג לידך כי את שמה לב להכל
זוכרת כל דבר ממני וצורבת עמוק בפנים
יש לך לב בצורת יהלום
ולא כל אחד מצליח לראות
וגם כשאני מאבד תחושה
וקצת זורם יותר מדי
אני צריך לדעת להסביר לך
את כוונתי
אנחנו כלכך קרובים אני ואת
עד שזה מדהים כמה אחריות אנחנו צריכים