בואי נדבר בנינו, את רוצה שאדע עלייך הכל, אני הרי השולט שלך הכל יכול.
אבל איך אדע עלייך הכל, איך אלמד אותך לפרטי פרטים, איך אפתור את הבעיות שצצות עם הזמנים שחולפים.
אם את לא ספר פתוח בידי, אם את לא מתחברת אליי, אם את לא משנה את הכתב על הדפים שאוכל לקרוא מבלי לבדוק במילונים.
אני הייתי מחודדת להיות חידה לא פתורה, חשבתי שאתה תתן לי נחת, קצת פחות רגשות קצת פחות מילים, הרי אתה השולט שבחרתי לעצמי למעשים, גוף ונפש הם אחד, אני לא שונה מאף אחת, שהייתה פה לפני.
ואני התבוננתי על העולם שמולי וראיתי הגדרות, ואני אכנס להגדרה ואז תבין לבד ישר מי אני.
הגדרות לא בונות שליטה הן גם לא פותרות בעיות, הן פלסטר זמני למצבים בעייתים, הן משחק מעניין על מנת רק להתחיל, תבלין.
לבוא ממקום נכון, בעזרת הלא לבוא שווים.
כמו שתלמידה באה לבית ספר עם מנטאליות של למידה, כמו מזכירה שבאה לעבודה עם מנטליות של סדר בעבודה.
את נשלטת שבאה אליי ממקום של להיות חופשיה, לעזוב את הענף שאת מחזיקה, כל ההסברים, כל המילים, המחשבות והפחדים.
להתנתק לתת הכל, ולהנות מהמסע שרצית.
הפנטזיה לא מחזיקה הרבה זמן במציאות, לכן אנחנו חיים בין רגעים.
אתה אומר לי שנשלטת צריכה לבוא עם מנטליות של חופשיה, אך אני לא כזו באתי אלייך עוצמתית, עצמאית, חזקה.
אני לא חלשה במיידי, הרי ישר רואים, אני מנהלת לא מתנהלת, זה מצריך גישה שונה מ הנסיך על הסוס שבא להציל.
אני לא דיברתי על החיים, את יכולה לנהל הכל ולא באמת לדעת להתנהל מבפנים.
אני לא רוצה לעשות אותך חלשה,ו לבנות את השליטה על החלשות שבך, אלה על החוזקות שלך.
אני רק ביקשתי שתהיא חלשה בידיי, בשביל שאוכל לעצב אותך בשבילך, בשבילי, בשביל מה שתצתרכי.
ובידיי אני אדע מה לעשות, מה את צריכה, לא רק רוצה,בידיים הנכונות הכל אפשרי.
ואתה הידיים הנכונות בשבילי?
עברתי כבר את כל המחוסמים שהמפחדים מרימים, לקחתי טרמיל ומצאתי את דרכי בכל השבילים שסללת בראש, והגעתי לטירה שם הלב, ואת שם למעלה צופה בוהה, עכשיו אני נלחמתי בדרקון, וגם אותו אני מנצח, אם רק תרצי את יכולה לרדת למטה מהמגדל אני פה למטה מוכן אלייך עם ידיי פתוחות באוויר, רק תבואי אליי ותני לי חיבוק, תתמוגגי ואז תתפוגגי בידיי, תתפרקי תבכי, את שלי.
אז איך יש לך כוח אליי, לעבור את כל המחוסמים שהפחדים מרימים, לצאת למסע בכל השבילים, להילחם בדרקונים?
זה כי אולי לא ראיתי את כולך, אבל כשקראתי את המבוא והקדמה ועיינתי בתוכך, ראיתי את הפונטציאל שאני רוצה לממש, ואני צריך לממש בך בנו, עם הזמן הבנתי שזה שווה כל גריר חול שרגלי דרכה עליו, כל דם שנשפך מחרבי, אבל מעבר לכל באת אליי על מנת שאשלים אותך, אך את גם משלימה אותי.
באתי אלייך אז..אז תבואי אליי.
את עוד תבואי אליי
עם כל הפוזה של ההתחלה
את תבואי אליי
ואת תגידי לי שרק את אמיתית
ושהכל אצלך חדש מהשקית
שאת לא בדיוק יודעת מה עשית
אבל יש בלגאן אצלך בראש
ואת חייבת לנקות קצת
אז את באה אליי
אני רוצה רק שאלה
כשאת באה אליי
האם את מרגישה שאת מוכנה
כשאת באה אליי
כי היום אני עייף ממשחקים
יגידו גם עייף מהחיים
מאלו שבכח מנסים ומקווים שיסתדר
ואז יוצא שלפעמים הם מתפשרים
קצת יותר מידי
את לא באמת רוצה ללכת
זו סדרה בהמשכים
ואת בורחת לי רק כי את רגילה שהם רודפים
שזה מצחיק כי את תלכי ואחרי כמה רגעים
תצלצלי אליי תגידי שכולם מטומטמים
ושאת באה אליי.