נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

כמה תשומת לב את רוצה ממני אין לזה סוף ואת בטח שואלת את עצמך לא נמאס לו שכל היום אני שואלת מתבטאת צוחקת ובוכה שואלת סטטוס.. מיקום? מה עושה? ים של שאלות..אפילו את חלק מהן את מתרצת בקינאה את מקנאה לי..את..פשוט יוצרת מציאות שבה את הכל בחיי כמו שאת רוצה כלכך להאמין אך אולי את שואלת את עצמך זה מהפחד לאבד אולי את מפחדת לפספס את הרגע אז את חייבת להדק אז אולי הפחד מנהל? אולי לא אולי פשוט הכל בסדר גם כשזה מרגיש לא בסדר אולי אני אפילי לא נותן לך מספיק תשובות ודאיות אולי זה הביטחון שאני נותן לך בנו לא מספיק חזק את קמה איתי בבוקר חיה איתי כל היום והולכת לישון איתי בלילה ואולי לך ימאס אולי לי אולי כשיגיעו מבחני החיים מעבר דירה הידוק של הזוגיות פנים מול פנים באופן קבוע ויומי ודווקא שם נתרחק לא נמצא את הגשר שיפגיש אותנו שוב ושוב...אולי כלכך הרבה אולי אי שאלות אשמה קינאה
ו זה קיים בך כי אכפת לך ממני כלכך
אכפת לך ממני באמת כמו שלא היה אכפת לך מעצמך או מאחרים, וזה אף פעם לא מובן מאליו זה אמור לתת כח אין סופי שאת מחיה אצלי כח החיים מישהו שאוהב אותך כלכך חזק שרק רוצה את טובתך..והפחד הפחד לא מנהל אותך הוא רק מבעיר אותך יוצר רעב לעוד את משתמשת בו ליצור עוד ועוד תשוקה עוד ועוד חיזוק לאהבה וכל מה שאת צריכה זה לזהות את זה שאני חי בתוכך ואת בי זה לא משנה המרחק או אם ניפגש או לא היום או מחר אלא מה אנחנו אחד בשביל השניה וכמה אנחנו אחד לשניה יש לזה ערך שאין שני לו להיות.חלק מחיי מישהו, מישהו אשכרה בחר בי ואת נבחרת, זן ההסתכלות הנכונה נבונה וגם הקינאה הזו זה הכל בגלל שאני הכל בך אז איך את מאשמה את עצמך שאכעס אי אתרחק? למה לי עי למישהו אכפת לו ממני יותר מאשר שאוכל לדמיין? מילים לא מתארות רגש כלכך עמוק...קשה להסביר אל תסבירי פשוט תחייכי...אליי ותחבקי חזק