נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

בא לי שזה לא יגמר, להרגיש בנוח
איתך לעולם
התכתבנו שעות על גבי מסכים
בנינו מגדלים בתוך החומות
להציץ מעבר לאופק להסתכל רחוק
וביום שתרדי מן המגדל
תצאי אליי מהשער הראשי
בביטחון אמיתי שאין לו תחליף
חשופה ככה מולי עירומה מכל הפחדים
ותשאירי את כל מה שבנית מאחור
תעמדי מולי פנים מול פנים

אני לא אסתכל לאחור
רק ישר לתוך עינייך
אגע בך עם ידי ואז
נהיה שלמים גם במציאות
הצלילים ישתלבו עם מבטים
התבונה תתמזג למציאות האמיתית
נוחות כצורך להרגיש שלם במעשה
גם בבוקר אחרי

כך זה יהדהד בראשך
הד של עונג ממגע אמיתי
ענגה של המטה
שתישאר בראשי לזמנים רועשים
את לי השלווה והחמה שעולה
כשחשוך לי בימים
רעב שאין לו סוף
רק עולה שלב
כל פעם מחדש

להיות אני ואת