נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

שאלת אותי מה אני רואה בעיניים אז... את
תמיד שונה קצת אחרת בתפיסה, רואה הכל מהכל ומקשיבה, זה לפעמים יותר מדי להכיל הכל, בראש אחד, זה גורם לחוסר סובלנות וזה לא בגלל שאת דוחה אלא כשהכל מתמלא והכל בפנים נדחק קשה להתבטא, אך המטרה שלך הכי חשובה, ומטרות זה שם המשחק ככול שיהיו יותר זה דלק לנשמה זה מניע את מי שאת לכן במסגרת את פורחת יתר על המידה והכל חייב להיות תחת שליטה הרצון הזה לדעת לגעת בעומקים ולאבד שליטה זה כנראה בא מהמכלול של הדברים של האישיות האמביציונית שלך הכל חייב להיות כאן ועכשיו ובהצלחה וזה גורם לך לבדידות פנימית אך בסוף תביני ואת מבינה שמי שלידך את פשוט בוחרת בקפידה, להכיל את מי שאת להבין ללא הסבר מפורט.

ואת מבחינתך שועטת למטרה לפעמים את מאבדת את עצמך כשהתוצאה לא מיד, כאן ועכשיו.

לעזור לתת וליעץ לכוון להיות הכל מהכל, אבל רק כשצריך לכן מסגרת היא טובה כי היא תמיד צריכה ומה שצריך את עושה על הצד הטוב ביותר כי את חייבת שלמות בעשייה

זה בא לך טבעי להיות את, וכל כך הרבה להכיל ומי מכיל את האישה, הילדה שהפכה להכל מהכל להכיל את הכל, ואוי כמה את טובה טוב לב שלפעמים קצת נדמה לך שאת טובה מידי או לסביבה והכל זה פשוט מינון וזה מה שאת מנסה ללמוד אין למנן את עצמך עם מי שאת את חא מחפשת את המושלם להיות שלם זו המטרה בין אם זה במודע או לא זה מתבהר עם הזמן