נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

כתבתי על אהבה והיא נמסה עיינים נפגשו לתוך הלילה באפלה, המגע הרכות שבה מעורבב עם החיספוס שבי צבעים של ניגודים לתוך קערה.
במחשבות היא הולכת לאיבוד, הרגשה מוזרה פספוס, לשמור את עצמה רק ידעה.
שאלות בלי תשובות ופחד ללא תרופה.
לזהות את האור שבנשמה.
וחוטים של תשוקה תאווה ומשיכה קושרים צמד נשמות אחת לשניה.
לכל חוט אמת אחת,מיוחדת בצבע שלה. ביחד אני ואת יוצרים מציאות שונה מלאת בהשראה.
לכל חוט יש תפקיד אופי משמעות וצבע.
נקשרים אחד לשניה, הפחדים בלי מטען יוצרים מציאות שלי ושלך יוצרים אהבה אחרת שונה עם חוטים בצבעים מלאי תשוקה, בעולם שלי ושלה הפחד נפרם.