נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

הבחירות לראשות העיר טרייסי סיטי בשנת 2010 בארהב היו מאוד חדות ומשונות

קרל גריי זכה בבחירות בהפרש קולות ניכר וכמובן

זו הייתה נראית כמו בחירה טבעית של התושבים שלא מאוד חיבבו את ראשת העיר הקודמת, ברברה ברוק.

אלא שמשהו בכל זאת היה משונה בבחירה הזאת גריי מת 30 יום לפני הבחירות מהתקף לב…

"אנשים התקשרו אליי במהלך יום הבחירות ואמרו לי שהם יצבעו לו כאות הוקרה על מה שעשה למענם" סיפרה אשתו של גריי לתקשורת המקומית. זאת לא הייתה הסיבה היחידה בגללה גריי ז"ל זכה לקולות. חלק מהאנשים שהצביעו לו עשו זאת כהצבעת מחאה, אחרים חמדו לצון והיו גם כאלה שהעידו על-כך שהצביעו לו כי הוא עדיין האופציה היותר טובה מבין השתיים. אבל למרות הניצחון המזהיר ממנו גריי כנראה לא ממש נהנה ולמרות שזה היה רצון העם, ברוק, שבאופן משונה הפכה להיות ראשת עיר שנתיים קודם לכן אחרי שראש העיר הקודם, מייק פרייס, מת גם הוא מהתקף לב, המשיכה בתפקיד.

האנקדוטה החביבה הזו מלמדת אותנו שיש כאלה שלא יודעים להיפרד.

ולהיפרד צריך לדעת, לפעמים זה קשה לשחרר את העבר לרדוף אחרי החוסר מיצוי במיוחד כשיש הרגשה של קטיעה של רצף זמן בתוך תמהיל שרק נבנה או מתפתח לאיטו 

אבל איך יודעים להיפרד מנטאלית וגם מעשית? התקווה היא הדבר הכי נשימתי שיש לנו 

ויש רגש כבחבל דק בין שינאה לאהבה 

שחור ולבן 

והאפור... האפור קשה לחיות איתו.

ובסופו של דבר לאן שלא ניקח את זה,

 זה מתחיל בך תמיד בנו

לפעמים זה התבוננות עצמית על גבי מכלול הווה והעבר לפעמים זה פשוט חמלה לשחרר ולאחל את כל הטוב שיש בעולם.

לפעמים זה לא עובד מיד וצריך עוד זמן להתבשל לפעמים הכל טרי

לכן צריך לדעת להבין גם את הזמן, שבוע של רגשות מרגיש כמו שנה 

לכן צריך להבין שאין זמן בעולם לכן יש לנו את כל הזמן שבעולם.

ולהסביר לעצמך שלדעת לשחרר עוזר לך לפנות מקום למה שאתה באמת מייחל לעצמך בעזרת הלמידה שרכשת במסע 

בחירה נבונה יותר לך כעצמך

להבין שאם קשה אז קשה זה חלק מהמצב לקבל את הקושי בשחרור בהבנה 

וסבלנות להתבונן נכון גם על הפחד ולא רק על התוצאה מהיוחלת לך

כמובן שכל זה קל להגיד קשה לבצע בלהט הרגע אנחנו, פשוט אנחנו.

אך חשוב לדעת מה לדעת על מנת שהידע יפגוש אותנו אחר כך