נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

 פלוגות של תקווה נוחלות אכזבה מערכה קשה כך היום וכל יום זה קורה מחדש
מתחוללת מלחמה בין הדמיון והלב
המוח והיגיון כולם על כולן גנון
פלוגת שלמות של אמת מנסות למצב עמדות
פלוגות של שקר מתבצרות היטב לוחמים אחד בשניה לילות וימים במחשבות חולפות חלקן מתקבעות מחפשות אישור המראה לצאת לאוויר העולם להפציץ מציאות בזרעים של תקווה מה נכון ומה לא קשה לדעת מה נבון ומה לא רק התוצאה תגיד בסוף
כל חייל הוא יחיד ומיוחד המטרה נעלה
למציאות שבה הכל הכואס נאלם ויש סדר למחשבה תחילה שקט שממשיך עד הפעם הבאה
מאחורי כל חייל סער יש אחד שמחליף
תירוץ מעודד להחזיק לתחזק
לתוצאה אולי בכלל לא תהיה תחליף
הכל קורה ברגע אחד
הדמעות ירו צרור של בדידות 
על תותחי האהבה 
חיילי החיוך ירו חץ של אושר 
פלוגת הצער לא נפגעה 
חיילי החיוך ספגו רימון של נוסטלגיה 
הכל כשר גם לרגל העיקר
שבסוף מישהו כאן יהיה צודק
ואם מפסידים אז יש תהלוכה
כמו יום הזיכרון בים של אלכוהול משט
ספינה עשויה מחשיש
עם דגל של החשש
כל זה כל שה בגלל אישה
לה כולם מייחלים כולם הופכים לידה לגברים
ראוותנים היא מכשירה את כל האמצעים
לה קוראים אהבה ולה אין שום תחליף
היא סם ממכר ללב למוח להיגיון ולגוף 
יש בה הכל מהכל כשהיא שלך יש לך הכל ומכחול לצייר כל דבר שחפץ ליבך