בואי תתקרבי, אני יודע ש את רוצה לשמור מרחק, החיים לימדו אותך שהמציאות רק יכולה לאכזב ותהליכים יש להם נטיה להרס, הטוב לא באמת קיים הוא קיים רק בתוכך.
אני הרי קודם כל דמות, ואותי הכרת בעולם המקדש את המסכה.
ויש לך את כל הסיבות לפחד על עצמך, במה שאינו ניראה אמיתי, את חדשה לזה כלכך חדשה שאת אפילו לא מרשה לעצמך לחשוב שאת חדשה.
והמסך מגן הוא חומה פני הלא נודע, וכשהוא נפל הבגדים כמו מפל, ונשארת חשופה, זה לא פשוט בכלל.
אני יודעת, זו אני, אותי אף אחד לא הכיל, אז למה שאתה תכיל, מה עושה אותך שונה מן האחר, ואל אתן לך הכל, זה המון, בחיים לא נתתי הכל, אני על הקצה ואתה תיפול איתי לתהום.
לא אתן לך ליפול, ולא אקפוץ אחרייך, ולא אני גם לא מאחורייך, אני כאן לצידך, את לא מרגישה הכי טוב שאפשר, זה זר לך אני זר לך, את רגילה להרגשה, וקרוב זה מוזר.
יש לי ציפיות בשמיים עד שאני מאבדת את הזמן זו אני חולמת, חיה בשביל לחלום, ואת החלום אגשים במציאות.
וכן אני שונה אני אחרת אני בנויה מכל קצוות האור, בפנים יש בור חלל ששואב הכל אני צריך לדעת מי מולי לפני שאני נותנת לו בכלל להיות חלק צרוף לפאזל.
יש לך ציפיות בשמיים, ואת כמוני אוהבת לחלום, ואת יודעת שאני אומר רק אמת, אז רק עם אמת החלום יתגשם.
נכון את מורכבת אך זה היופי שבך לא החיסרון, יש בך קמצוץ של שפיות קמצוץ של שיגעון וזה ממכר סוחף, לכן בחרתי ואני בוחר.
את מבינה את כח הבחירה? בחרתי להיות המקום לתהות לא לבזבז זמן לבוא אלייך ללא שכבות, את רואה הכל וזה מוזר.
אני יודעת מזו בחירה וכמה היא חזקה רגילה להיות בשליטה, כי תמיד יש לי את הזכות לבחור, אני אוהב לעצב לנתב, וכן זו הרגשה מוזרה להיות חופשיה, אתה בטוח שאתה לא רוצה להמשיך לדרכך?
לא אני כאן עומד איתן, את מבינה את כח הבחירה אז אני בחרתי בך, יקח זמן ותתרגלי לטוב, תתרגלי לעמוד ולא לזוז, למעשים בשילוב מילים ואני מקשיב זה הסוד אני יודע שזה חדש לך יקירה.
