הדיסונס הזה בין מי שאת בחיים
למי שאת כשאת איתי
בין מה שאני הפוך אותך להיות בהסכמתך
לעומת מה שאת תמיד רצית להיות כשתתממשי
האגו הזה שיורד עם כל הבדים
כשאת מולי הדיסונס בין להיות חשוף בתמהיל מיני יצרי לבין מה שהתרגלת לחשוף מעצמך לעצמך ו לאחרים
הרגעים האלו שאת קולטת שזה רק כמה חודשים וזה מרגיש לך שנים
הימים האלו שהשאלות מציפות ואת אומרת לעצמך זו באמת המציאות שאני בוחרת או שהוא בוחר בשבילי
הדיסונס בין הבחירה שתמיד קיימת בתוכך לבין ההובלה שלי
הכוחות והעוצמות שלך שלא עוזבים אותך
את עדיין מרגישה אותם בוערים
גם כשאת הכי כנועה על הריצפה
מבחירה
הדיסונס בין הכח שאת מניחה בצד
לעומת הכח שאני משתמש ויוצק ממני אלייך
הראש הזה שכל חייו לא הפסיק לעבוד ורק בהתפרצות המיניות ידע נחת המגע מלמטה למעלה ועכשיו זה מלמעלה למטה
ידע להיות ולא לתהות ברגעים.של אינטימיות
פתאום מוצא את הנחלה נחלת השקט הנכסף
הדיסונס הזה בין המלחמות הפנימיות המחשבות שאת פתאום כבר לא רוצה אותן בראש
אבל הן היו רגילות לבוא ולהתגלות להתממש בתוכך
עכשיו אין לך בשבילהן מקום
הדיסונס הזה בין רגש למיניות
בין חומר לרוח בין מגע
בין המגע למילים
בין אמת למה שבאמת
הבחירה במה להאמין כשהכל זה עולם של מסכות מסביב אני ואת רוצים להרגיש אמיתי
כלכך הרבה חלקים מרכיבים אותך
כלכך הרבה מרכיבים אותנו
בכל זאת זה פשוט אני מחליט את מבצעת
הביטחון שבך בי רק גדל אחרי כל החלטה
השפלה שפלה לא השפלה החפצה
את כבר אט אט מתרגלת שבאמת יש פיתרון לכל דבר
מתרגלת לאמת אחת לשקט בראש להפרדה בין התמהיל הזוגי למי שאת ביום יום.
להרגיש הכי לביחד איתי ואז הכי לבד בעולם
לדבר ולגעת לדעת ולשתוק
להיות ביחד הדבר הכי יפה שיש בשבילנו לעומת מה שאחרים יגידו
אהבה בתוך תמהיל של בדסמ רגש בתוך עולם של ריגושים
מתקיימים בי מתקיימים בך
ואנחנו אחד