לפני 5 שנים. 7 במאי 2019 בשעה 21:55
זכרונות יותר גרועים מכדורים
צלפים של אלוהים יורים
האם באמת הזמן מרפא הכל
והאם כל עוד מישהו זוכר אותנו אנחנו בחיים
אני שואל ואין עונה
אותי המוות הפתיע בעבודתי
נפלתי שם על משכבי
שם נפלו לי חברים
זיכרון של אושר הוא איננו עוד אושר
וזיכרון של יגון הוא עדיין יגון
המוות הוא סוף החיים אך לא סוף היחסים
ישאו בליבם אותי הקרובים
עטוף בדגל עמי
דמעות מחלחלות באדמתי
דמעות מעניקות משמעות לאדמה
כך הצער לא עוזב הוא מחיה את הנקמה
מלחמה ושירים על גבורה
ואני באדמה
אולי אחזור פרפר
אולי דבורה
אחפש לי פרח נוי על מצבה
ועל אלה החיים
על יוחכם אתרפה