נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

עולם הבדס"מ מלא בפרשנות שונה.
קל לשמוע על הרע, יותר מעל הטוב.
כי את החוויה רעה אנשים מחפשים להוציא מעצמם(לכתוב,לספר,להזהיר).
אבל את הטוב הם רוצים לשמור בתוכם זה הטבע שלנו.

דוגמא הכי פשוטה גירושין, רובנו שומעים בעיקר על גירושים רעים, אבל בתכלס יש יותר גרושים אשר מסתיימים בטוב.
בתור כותב שירים, תמיד אמרו לי כמה קל לכתוב שירים על אכזבה וכאב, מאשר על אהבה, הרגש של כאב רוצה לצאת החוצה, ורגש של אהבה להישאר בפנים.

מדהים בהחלט לראות עד כמה עולם הבדסמ צמח (הכרתי את העולם הבדסמי בתחילת 2002 דרך הדאנגן כיאה לתל אביבי).
בדאנגן שבזמנו היה בכיכר קדומים,
הכרתי את הנפשות הפועלות דרך החבר הכי טוב שלי שנכנס לעולם הזה עוד לפני.
והם הכירו לי את מגוון הגוונים שיש לעולם הצבעוני הזה להציע.

לפעמים ניראה שפירוט קצר לא בדיוק נוגע במורכבות של העולם הבדסמי, והיופי שבו, וכל האלמנטים שנוספו אליו.
"שום תיאור לא יספיק ולא נוגע בקצה הציפורן הקטנה של טרמינולוגיה הנלווית למושג בדסמ."
כתבות ופוסטים שלמים ממלאים את הרשת בפירוש והנחיה, חלקם מנסים להפשיט את הזאנר.

חלקם מנסים להוסיף לו רבדים ועומקים וחלקם מפרטים את כל סוגי הפעילויות,האקטים, המצבים הנפשיים, סוגי היחסים, והתפקידים.
ויש בקהילה וויכוחים אינסופיים לגביי הפרשנויות המדויקות של כל מושג ומושג האם זה בכלל מתאים לכל אחד ואחת.

מהו שולט?

מילת ביטחון?

איפה נמצאת השפיות?

מי הוא נשלט?

ואיך הוא מתחלף?

אין ספור שאלות, ואין ספור תשובות שונות.

אז אני איפה שהוא הבנתי בסוף 2007.
שלכל אחד יש נקודת מבט שלו הפרטית על הבדס"מ, ומה שבאמת עושה את הזאנר הזה.
ומה שבאמת עושה, זה לא איזה מושג כזה או אחר, אלה האנשים עצמם והחיבור בניהם ואל הזאנר, וכמובן הצורה שהם מכילים ומסתכלים על דברים.
המושג הפך לזאנר והזאנר העולמי הזה, התחיל עם כמה יסודות עתיקים כמובן, והפך להיות מה שהאנשים רצו שהוא יהיה.

"חבר: סתם כל העולם הבדסמ הזה נהרס ברגע שיצא הסרט, תראה את כל הגברים והנשים זה לא כמו פעם".

"ואני: אתה זוכר, אמרתי לי פעם שזה תמיד היה בך, הבדסמ, החיבור, הסטיה.

זה תמיד פעם בך, כמו משהו נסתר וכשהגעת לתוך זה פתאום מצאת את עצמך בעולם הזה ממש מיד?

אז תחשוב שהיה ויש עוד מלא אנשים שיש ושהיה בהם את זה, והם התעוררו בעזרת או בגלל. ומצאו את עצמם רק עכשיו."

כול אחד באמת לוקח את זאנר הבדסמ למחוזות שקשורים לאישיות שלו, ולמציאות שלו.
וזה כמובן מושפע ממסע החיים האישי שלו משולב עם העבר הווה והסתכלות לעתיד, והדברים שנוגעים ומעוררים אותו, את המיניות, והאינטלקט המוחי והרגשי שלו, וככה זה תמיד היה, ויהיה.
הרי אנחנו תמיד הכי טובים כשאנחנו עצמנו, לא כשאנחנו מנסים להיות משהו או מישהוא, שלא עצמנו.
ויש מגוון דרכים גוונים ונקודות מבט על עולם הבדסמ והמון ידע שצף ועוזר להתחבר, ולהרגיש שייך, למצוא את עצמך בתוך זה.
וכמובן רק צריך לבחור מה מתאים לך פחות או יותר, מה עושה לך טוב או פחות.
כל עוד יצקת יסודות עקרונות שיעזרו לך להתכוונן.

"שפוי,בהסכמה".

בדסמ בפסיכולוגיה מוגדר כנטייה מינית כי יש אלמנטים סאדיזים ועוד "סטיות מהנורמה המקובלת בחברה המערבית", והיום העולם הזה כבר הרבה יותר עמוק מסתם נטייה, או סטייה.

הוא לא רק נוגע במיניות, אלה בצורה שבה אתה חי ומסתכל.

היום יש כאלה שמעיזים ואומרים שבעולם אוטופי אחר פתוח קצת יותר, בדסנ היה דרך טיפול בנפש.

שאלת אותי, מה עושה אותך יותר טוב מכל השאר.

אמרתי לך, אני לא צריך להיות יותר טוב מכל השאר אלה הכי טוב בשבילך.