נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

הקולר שבנפש
מושג שהוא אוויר, כמו רגש או אלמנט פנימי שמתרחש ותממש כגון מחשבה
לעומת הקולר האמיתי שמונח לידנו ועשוי מעור או פלסטיק קשיח וירטואלי או עם כוונת יעוד לסדר מסוים שמתממש בהתקדמות התמהיל הזוגי
קולר נפש מושג שניתן להשתמש בו אך כוונתו נתונה לפירוש תמידי כי הוא מושג כללני מאוד ותלוי הסתכלות אולי פשטני.
אז השאלה היא לא מהו הקולר שבנפש?
אלא מהו הקולר שבנפש להגדרתכם?
האם זה בעצם אהבה, רגש, חיבה.
הרי גם לבעל ואישה יש ואמור להיות חיבוק וחיבור נפשי חזק נאמן, ויש שיגידו שטבעת זה סוג של קולר
הקולר הנפשי הוא אכן אהבה, אך מעבר לכך זו הבנה מוחלטת כלפי מי שמולך, רגש טבעי אבל נשלט
לכיוון חיובי, תקשורת שמעצבת את הסביבה ובעצם מרחיקה ומדכאת באופן טבעי את אלמנט הרצון להתרכז באחרים
ומעוררת את הרצון להסתכל רק על אחד.
היכולת לדבר על הכל מבלי שהצליל ישפיע על התמליל כיצר שדוחק או דוחף ויאפשר הבנה מוחלטת.
היכולת לתת לרגש להינעץ בכל נגיעה מילה
לחישה, להתפרק ולהתמוסס כשרק האחד מתקרב
מבלי מאבק פנימי ודיאלוג מיותר.
היכולת לבטוח בביטחון אמיתי ומלא בפרטנר שלך כאדון וכאדם לתת לו התמסרות טוטאלית אפילו עיוורת.
ולהניח את האגואים הטובים והרעים בצד מבלי לתת להם להתבטא במצג מזיק בתוך תמהיל שליטה.
להיות לבד ולחשוב חיובי לא פחות מאשר כשאנחנו ביחד
נאמנות שהיא הרגשה, להרגיש מרחוק את הבן זוג שלך
לתת לו הכל משמע הכל גם אם זה את העקרונות שלך כי זה בא מביטחון אמיתי בפרטנר שלך
את הקולר שבנפש יש האומרים לוקח הרבה זמן להשיג ותלוי מי מולך
ולא צריך פלסטיק עשוי מעור ולילה להזכיר לתזכר יתר על המידה מעבר למשחק והפליי
הכניעה הטוטאלית זה הדבר שהכי קשה להשיג והכי מיוחדת
ופה נכנס המשפט בדס"מ זה מהות, זה לא האקט שמגדיר את הקשר או התמהיל אלא החיבור ומהחיבור יש תוצר שאליו אנחנו בונים את יחסי השליטה.
ופה יש נתון מעניין שנקרא בחירה
הבחירה תמיד קיימת תמיד מתקיימת
לא משנה מה מנסה להגדיר אותנו
האפשרות לבחור לוותר על הבחירה היא מהות
ולא סממן