לפני 5 שנים. 7 בספטמבר 2019 בשעה 22:52
לעשות קצת בלגאן, רעש, היא אמרה.
ואני מבין אותה הם מסתכלים אחרת מאיתנו, אז למי בכלל אכפת.
את תישארי את אני ישאר אני.
וכל השאר היסטוריה, למרות ההיסטריה.
שני אנשים מכירים מתבוננים יפה.
שני עולמות מתנגשים, ונוצר עולם אחר.
ויש משהו יפה במשיכה לא מוסברת.
משיכה גורלית, ביטחון לא ברור.
יש משהו יפה בקארמה, עשיתי משהוא טוב
עשית משהו טוב, שהגיע לנו זו את זה.
אז בואי נטיל מטבע, בואי נשתגע, בואי נתפרע, בואי נתחבר, נעיף את העולם שהיה באוויר.
בואי נתחבק חזק נתנשק בסימטה.
בואי נדבר שעות, נחיה את הרגע עש הסוף.
מר או מתוק, בטוח מתוק, מתוק לך עכשיו שהלשון עמוק.
עכשיו זה הזמן.