בסוף מה שצריך לקרות קורה
הכל מתאזן לאותו הכיוון
תבניות מעוררות מתעוררות
מתעצבות מעוצבות בתוכנו
אם נרצה או שלא
סביבה חברים משפחה
מסך מסמך ודף
אינטרקציות שננטעו בנו
ללא בחירה
היו שאומרים הפחד יצר את האל
צריך ענף שעליו אנחנו בוחרים להיתלות
כי להיות באוויר מפחיד
אז התלות מכתיבה כיוון
את הענף הזה אפשר להאשים
אם הוא מתעקם או נשבר
והתלות היא חבל הצלה מהעץ
מבלי להיפגע מן האחריות
ולתרץ אולי אם נרצה הצלחה
הפחד הוא הגרוע שברגשות
הוא משתק את הלב ואת הנפש
מחלחל כמו מחלה ממאירה
כל התקדמות נעצרת
הוא מעוור ויוצר חשש
מתקיים ומזין את עצמו מחדש
האמיץ מכונה פזיז בפני הפחד
הפשטות הבלתי נסבלת יצרה
ים של הסברים
מול תשובה פשוטה אחת
הכול מרעיש למי שמפחד
הפחד יוצר כאוס בשביל להתקיים
מנהל אותנו ומוסיף אנדרנלין משלו
שמרגיש בכל זאת שאנחנו חיים
וזה הכל בנו
מה שמפחיד אותנו הוא לא המציאות
אלא המציאות כפי שהיא נתפסת במוחנו
ובמציאות הזו בראשנו אנחנו כן שולטים
זה כלכך פשוט להגיד שזה מעצבן
ואם אני מתעצבן אז עדיף לשתוק
ולא ליישם?
חשיבה יוצרת מציאות אמר גוזף מרפי
ואז קיללו אותו שהוא בן ז...
כשטוב לנו הכל זורם כמעט לא מורגש
טוב עכשיו והשלווה היא כמו לטיפה
שומרים בפנים כמו נשימה טובה עמוקה
וכשזה נעלם פחד מגעגוע נוצר
וכשרע אנחנו מרגישים בכל הגוף
זה שורף זה נצרב
זה נשמר ונשאר כאות אזהרה
ומה עם ההרגשה הטובה?
השיא שלנו
הופך לשפל שבנו
ואנחנו רק רוצים להקיא את הרע
על דף על הסביבה על מה שאפשר
נשכח הטוב ונאלם
עד שאנחנו מגיעים לתחתית
שם אנחנו שוב נזכרים בטוב שהיה
ואם ידענו להשריש בתוכנו
לשמר את ההרגשה
הטוב מול הרע
להבין שטוב ולא להיתלות בענף
אלא בבחירה שלנו שאנחנו הלכנו בה
בראש מלא בפחדים , אין מקום לחלומות
אמרו חכמים
אך הם לא אמרו שהפחד מרגיש הכי מציאותי שיש
והחלום מרגיש רחוק כדמיון סתמי בראש
ואני אמרתי לך תחלמי על הטוב
לא רוצה לשמוע על הסיוט
מה שרע תזרקי לפח
ומה שטוב תשמרי קרוב
לנהל ולא להתנהל על ידי
אני כאן בשבילך