לפני 7 שנים. יום שישי, 3 בינואר 2020 בשעה 20:34
את שוכבת מולי
עם ידיים בכוס
מאוננת את עצמך
ואני מתבונן בך מעלייך
במבט מתנשא
ככל שאת ממשיכה את מבינה
מבחינה בזה
כמה את רוצה
צריכה אותי בך
לא משנה כמה תנסי
לעולם כבר לא באמת תחזרי
את כעצמך החדשה כשפחה
נהנת מהסיפוק שלי
וזהו הסיפוק שבך
מחכה להוראה לפקודה
רעבה להתמסרות
עונג לענג
ואני?
אני רע:)
נותן לך להיות רחוקה
נוטפת את עצמך
ריר ריח וחושים מתערבבים
כלכך קרובה ועדיין שם
ולא כאן מתחתיי
מעסה לך את הלב
מזיז את המחשבה
רטט של צייתנות
נולדת מחדש כשפחה בידיי
אט אט זה ברור לך יותר ויותר
כמה עמוק אני בך
כמה עומק יש