נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

נעמדת אל מול עץ

ואני נצמד אלייך חזק

רטיבות לתוך החול מחלחלת

ואותך הנני מלכלך

עד שאני לידך גומר

ואת מלקטת הכל מלקקת טוב

ביעד חשוך אמצע שום מקום

רועדת שוב ושוב

גומרת עוד ועוד

צרחות זעקות

נאלמות לתוך האפלה

אור כזרקור על גופך

כשהרכב לידנו חונה

חיות בר חיות אדם

טוב לי ורטוב לך

חם לי בידיי

כמו שחם לך בגופך

הלב שקופץ

והנשימות הקלות שהפכו לכבדות

ולמחרת יום חדש 

אור שמש נעם

אדומים הופכים לסגולים

ואז לשחורים ונעלמים

היינו..ועכשיו...