נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

את אוהבת
את הסדר שלך
והסדק שבך
היופי החצוי
לחצי שטן
וחצי מלאך
אשת חיל
ואשת בר

ובשבילך העולם
כיער עד והאדם כעץ
מציאות כשורשים
ענפים כתבונות
עלים ושלכת כניסיון
ונצח האדם בכבודו מונח

ואת אדמדמה
סופגת נספגת
פעם חיה פעם אישה
הרמוניה ואיזון בינך לעצמך
והעולם כך אסתטיתיקה של החיבור
מאפשרת לך לשמור על כבודך
ובכבודך החיוך מתרחב
את זו את