נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

את חושקת ברגע הזה
כשאת מול המראה
מתאפרת נוגעת
מתיפייפת מתלבשת
מתגנדרת מבושמת
נקייה מחייכת מביטה
תמימה

וכך אני לוקח אותך למסע
בועל
נבלע לתוכך
משתמש
מפרק
מתמזג ליצרים
מוזג לך אותי

הדמעות של האושר
כשאת סוטה מהנתיב
בידיי המחוספסות
ואני הזאב הרע
כשאת נושקת לי

ואז אחרי
שאת כבר
מעבר לשיא
כולך
מלוכלכת כלכך
משומשמת
בין רגליי
זה המקום הכי טהור שאפשר
ושם אני ואת כאחד
מדברים על הכל
אדם לאדם