בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

The adventures of wrong a naughty girl

הכל חוץ משירה
לפני 16 שנים. 17 במאי 2008 בשעה 11:57

אתמול קרועה מעייפות הלכתי לאכול ארוחת שישי אצל חברה. את הארוחה בישל לנו עבד שפנה אלי והציע את שרותיו הקולינרים ואני נידבתי את החברה ואת המטבח שלה לעניין. הארוחה היתה מצוינת אבל נמשכה שעות רבות כי היו המון מנות וגם עבר המון זמן בין מנה למנה. הבחור היה איש שיחה מעניין והערב זרם יפה. חוץ מרגע שבו המסטול שלח לי SMS לשאול עם אני באה ללימיט וחברה שלי שמכירה אותו גם התעקשה להגיד לו שהוא צריך לשלם עליה (אני לא אוהבת שעושים דברים כאילו בעיקר שזה לא היה ברור שהיא בכלל מוזמנת).
בשלב מסוים אחרי יותר מדי יין (מעולה) זה כבר היה יותר מדי בשבילי והעיפות הכריעה אותי חברה שלי והבחור נראו מאוד מסתדרים אז פשוט קמתי ועזבתי בין המנה השלישית לרביעית. בדרך הבית סימסתי למסטול שאני לא אגיע ללימיט הגעתי הביתה והתמוטטתי במיטה. קמתי הבוקר אחרי 8 שעות שינה ועברתי לסלון החלטתי שזה הזמן להביא ביד (סוף סוף אני מתחילה להתרגל לצעצוע החדש) גמרתי פעם אחת וכמו בחור נרדמתי לעוד איזה שעתים כשהתעוררתי גמרתי שוב ואז כבר נגמר לי הזמן והייתי חייבת לצאת עם הכלב. הכלב קצת פסיכי לא רוצה לצאת כל הזמן מחפש פינות חשוכות מתבייש בתספורת (היפיפיה) שלו. אני רעבה בטרוף כי לא ממש כי לא ממש אכלתי מספיק אתמול עזבתי אתמול לפני המנה העיקרית וכרגיל אין לי כלום בבית.
יש לי כמה דילמות לגבי סשנים. קודם כל מה ללבוש?
בסשן הקודם עם המסטול לבשתי תחתונים שחורות שקופות עם תחרה ירוקה בקצוות חזיה שחורה וקימונו ממשי ירוק. אבל לאט לאט נגמרים לי הרעיונות אני לא רוצה ללבוש ליטקס וויניל ולהיות קלישאה אני גם לא יכולה ללבוש את כל הlingerie הרגילים שלי כי כותנת משי של dior לא בדיוק הולכת עם שוט. אז אני בדילמה ואולי הייתי הולכת לקנות אם הייתי יודעת מה ואיפה. הדילמה הנוספת היא איזה מוזיקה לשים מה שאני מחפשת זה מוזיקה שהיא גם סקסית אבל גם חזקה וגם נשית הדבר היחיד שעולה לי בראש כרגע זה garbage אבל כמובן שצריך לגוון האם למישהו יש רעיונות?

לפני 16 שנים. 16 במאי 2008 בשעה 9:35

מאז שנגמר הקטע עם המשרת האהוב הרגשתי קצת בודדה ולכן התחלתי לדבר עם בחור מהאתר במסנג'ר. הפרופיל של הבחור אמר שהוא בן 26 התמונה במסנג'ר הראתה ילד יפה ואני חשבתי שלפחות יהיה נחמד להשתעשע. אבל לאורך השבוע ככל שדברנו הרגשתי שיש עם מי לדבר ושאני ממש נהנית מהשיחות ולא ממש הבנתי איך זה שילד בן 26 הוא איש שיחה מעניין לאישה בת 36 (כמעט 37). בשלב מסוים פתאום הוא גילה שהוא בן 33 והאמת זה שימח אותי חשבתי שאולי יש כאן פוטנציאל למשהו אמיתי (בזמן האחרון תודות למשרת האהוב התחלתי לחשוב שאולי זה לא רעיון רע לנסות זוגיות). האמת שרציתי לשאול אותו עם התמונה עדכנית אבל לא רציתי לפגוע וגם אני לא ממש מבינה למה מישהו לא יציג את עצמו בצורה מעודכנת כי הרי הרבה יותר נעים לקבל סירוב במסנג'ר מאשר בפנים. נכון שלי במסנג'ר יש תמונה מהחתונה שלי לפני 10 שנים שאני פשוט מאוד אוהבת ואני נראית שם כמו מרלין מונרו בלונדינית ורזה, אבל לכן אני תמיד מזהירה שאני לא נראית ככה כיום ושולחת תמונה עדכנית שכוללת גוף כדי שלא יהיו הפתעות. אולי זה מוגזם לצפות לאותה רמה של common sense מאנשים אחרים.
בכל מקרה קבענו להיפגש ביום חמישי בלילה אחרי שאני גומרת את הנקיונות ( לכל אילו שחושבים שעבד צריך לעשות את זה למעני אחרי נסיון מסוים בעניין החלטתי שזה משהו שאני כנראה חייבת לעשות את זה בעצמי). הנקיונות אתמול לקחו יותר זמן מהרגיל כי הייתי גמורה מעיפות וגמרתי לנקות רק ב12 לכן קבענו ב1 . ב1 בלילה הוא צלצל מלמטה וירדתי לפגוש אותו ההפתעה הראשונה היתה שהוא ממש לא נראה כמו בתמונה הוא היה הרבה יותר מבוגר ונראה מבוגר ממני וגם לא ממש חתיך. לפני זמן מה הייתי במסיבה והבנות דיברו על הדרך הכי טובה להעיף דייט לא מוצלח ואני אמרתי להם שזה לא לוקח יותר מידי הקרבה לצאת לקפה או לדרינק עם בן אדם ולהיות מנומס. ולכן פנינו לכוון פלורנטין ונכנסנו לבר התישבנו והזמנו משקאות. נדמה לי שהשיחה קלחה ממש השתדלתי להיות נחמדה ומענינת אשת שיחה טובה הכל נראה בסדר חשבתי שאולי נהיה ידידים והאמת אולי אם הייתי שותה מספיק אז גם היה יוצא ממני סשן קטן (אלכוהול מחליק הרבה דברים) . אבל הוא היה קמצן גדול הוא שאל אותי מה הקיבולת שלי באלכוהול והחליט שכנראה זה לא שווה את ההשקעה. בשלב מסוים הוא שאל אותי מה מחליטים ואני אמרתי שאני הולכת לישון. מאותו הרגע הוא לא דיבר יותר אמרתי לו שנזמין חשבון ואז הוצאתי כסף לשלם (אני תמיד מוציאה כסף אני לא מתנהגת כאילו חייבים לי אבל אם זה פגישה ראשונה ושתיתי רק דרינק אחד נראה לי שהנימוס הבסיסי הוא שהבחור משלם) הבחור הזה לא רק שלא שילם עלי הוא גם נתן לי לשם את הטיפ ועז הוא הוסיף חטא על פשע וכשיצאנו הוא פשוט אמר ביי או משהו כזה והלך בלי ללוות אותי הביתה. חזרתי הביתה לבד ברחובות החשוכים של פלורנטין מקללת את המין הגברי חסר הכבוד והנימוס בראשי והרגשתי שאני חייבת חויה מתקנת. אז שלחתי SMS למסטול שהתיצב אצלי למנת הצלפות (עם חגורה) . כמובן שהמפגש עם המסטול תמיד מרנין והפעם כבר הרגשתי יותר בטוחה. כשהוא נכנס אמרתי לו דבר ראשון לפתוח בקבוק קווה (לעזאזל צריך להמציא דרך שבחורות חלשות כמוני יוכלו לפתוח בקבוק שמפניה לבד). ואז הוא התישב והתחיל לדבר איתי מיד אמרתי לו מה פתאום תתפשט והיה קרב קטן ונחמד על העניין הזה. הוא קיבל כמה הצלפות בעמידה ואז על ארבע על הרצפה (עם שמיכה רכה מתחת) היה דיון על כמות ההצלפות הוא ביקש 10 אני רציתי 15 ובסוף התפשרתי על 12 . אחרי ההצלפות הכרחתי אותו לצאת לשבת ערום במרפסת (המסטול סוג של מוכר) עד שעבר רכב ברחוב ואז הוא היה יכול להכנס פנימה. אחר כך הערב התנהל על מי מנוחות עם דיון על גודל הזין שלו והעובדה שאני רגילה להרבה יותר גדול וצפיה בסרטי הצלפות באינטרנט וליקוק כפות רגלים וכאשר הייתי צריכה לשרותים הלכנו לחדר אמבטיה והפעם במקום לכרוע נעמדתי מעליו ופשוט עשיתי פיפי, הרבה פיפי, כל השמפניה יצאה. והוא שתה הכל כמובן שהיה מדהים. אבל מה שבאמת מדהים לי זה כמה נוח אני מרגישה בחברתו וכמה אנחנו מסתדרים אני מקווה שאנחנו בדרכינו לידידות אמיצה וארוכה.

לפני 16 שנים. 15 במאי 2008 בשעה 13:14

איזה כיף יום חמישי אומנם הבית שלי נראה כמו פוגרום אבל היום אחרי הניקיון הוא יראה יפה וזה יחזיק כי סוף סוף לקחתי את הכלב להסתפר.
הכלב קצת אומלל אחרי התספורת את הלילה הוא בילה בתוך ארון המעילים במסדרון. אבל כבר לא היה ברירה הוא כולו היה רסטה אחת גדולה. כשהספרית גילחה אותו זה יצא כמו שטיח פרווה היא היתה מאושרת התעקשה לצלם את זה ואפילו לשמור את השטיח להראות ללקוחות האחרים מה קורה כשלא מסרקים את הכלב פעם ביום (אלוהים אני אפילו לא מסרקת את עצמי כל כך הרבה). עכשיו במקום פונפון יש לי שנאוצר ספורטיבי. הוא אומנם עלה במשקל אבל הוא עדיין חתיך. אז זהו ימי הלכלוך מאחורי (עד החורף הבא) והחיים יפים. לא כתבתי הרבה השבוע כי באמת לא קרה כלום מעניין קיבלתי הרבה הצעות מעניינות אבל עוד לא עשיתי כלום בעניין. הדבר היחיד שהשתנה הוא שעכשיו אני שוקלת לקחת שיפחה והחיים עדיין יפים.

לפני 16 שנים. 12 במאי 2008 בשעה 14:07

כשהייתי ילדה הייתי מרביצה לאחיות הקטנות שלי. ברגע שגדלתי מספיק תחושת האשם והזעזוע על כך גרמו לי לחסום את הצד הזה. עד כדי כך שכשתקף אותי מישהו בג'ונגל בגווטמלה לא הייתי מסוגלת להגיב באלימות. ואפילו שידעתי שסטירה או אפילו בעיטה בביצים היו יכולות לעזור הסתכלתי לבחור בעיניים ולא הייתי מסוגלת, החלק הזה בי היה חסום. אחת הסיבות שהתחלתי עם הבדסמ זה לראות כמה רחוק אני מסוגלת להגיע והאמת בהתחלה לא האמנתי שאני אוכל להכות מישהו אבל לאט לאט התרגלתי. מבחינתי השיא של זה היה כשמישהו ביקש ממני לסטור לו. כשהוא ביקש את זה הסתכלתי לו בעיניים ודקות ארוכות ניסיתי לחלץ את עצמי מהמחסום הפנימי הזה ולהתחבר לצד משולח הרסן שנחסם בילדותי. בסופו של דבר הצלחתי לסטור לו הסטירה השנייה הייתה קצת פחות קשה ובשלישית התרגלתי ועוד מחסום נישבר. אותו בחור היה המשרת הראשון שלי ולכן אומנם אני הייתי השולטת אבל במקום מסוים הייתי תלמידה והוא קבע לנו כללים. את הכללים הוא קבע עוד לפני שנפגשנו ואני פשוט שתקתי ולמדתי. אבל כמובן כללים נועדו לשבירה והאמת אני לא ממש מסתדרת איתם, ולכן בהזדמנות הראשונה שברתי את הכלל הראשון והכי חשוב כלומר הכלל שלא מערבים סקס בסשנים. הוא רצה לבוא ולהיות משרת ואני הייתי צריכה לשחק אותה ביליתי מושגת (לא שמישהו שעושה איתי סקס משיג משהו ממני). כמובן שזה רק גרם לי לרצות להכניס סקס בדיוק כמו שאם הוא היה מציק לי כל הזמן בבקשות לסקס זה היה גורם לי לא לרצות. אפילו שהיה לי ברור שאם נכניס סקס נהרוס את הקסם וזה יגמר. הוא כמובן הגיע אלי לסשן האחרון בלי לדעת מה מחכה לו ואני אמרתי לעצמי שאני סתם לובשת תחתוני משי שחורים ושמלה צמודה ושבעצם זה סתם בגדים. אבל על מי אני עובדת מהשנייה שהוא נכנס לבית לא היה לו סיכוי הוא חשב שהוא בוחר אבל בעצם אני סתם עשיתי מה שבא לי ושיחקתי איתו כמו חתול שמצא כדור צמר וכמובן הלכנו רחוק עם הסקס וכמובן שהקסם נשבר אבל זה בסדר זה לימד אותי שהסיבה היחידה להחליט על כללים זה כדי שיהיה נעים אחר כך לשבור אותם. הרי אמרתי שהיתי תלמידה ומה שחשוב זה שבאמת למדתי משהו.

לפני 16 שנים. 11 במאי 2008 בשעה 6:34

קמתי הבוקר עם הרגשה של well being הכול הסתדר. האמת ששום דבר לא ההשתנה אבל התחושה הפנימית שלי יותר טובה.
אני מרגישה שאני מבינה אנשים מסביבי ומחוברת יותר. אולי אפילו אחרי כל העבודה המאומצת בסוף שבוע גם הדברים בעבודה יהיו יותר טובים.
חברה שלי חוזרת מחו"ל הערב וסוף סוף יהיה עם מי לדבר. אני מרגישה אהובה ולא לבד. החיים יפים.

לפני 16 שנים. 10 במאי 2008 בשעה 6:55

בזמן האחרון אני מרגישה סוג של מיאוס אני מדחיקה אבל לא מצליחה להפתר.
יצאתי אתמול עם חברה ותיקה ובחיר ליבה החדש החנון ומשום מה כל הזמן אמרתי את הדבר הלא נכון והוא התחיל להתכסח איתי כאילו אני משחיטה את הציפור הרכה שלו. לא משנה שבדרך כלל היא היתה הכוח המניע מאחורי רוב הדברים הרעים שעשינו ביחד. והיא גם לא בדיוק טלית שכולה תכלת בתחומים אחרים. אבל עכשיו היא התמסדה ופתאום כל העבר שלה שייך למישהו אחר ובמקום לעמוד של שלה ולהיות גאה בעובדה שפעם היא היתה בן אדם מעניין שעשה דברים לא שגרתים, היא סתם כעסה עלי על כך שהוצאתי את העבר הזה מהנפתלין.
האמת שגם אני הייתי כזאת בגילה וכשהכרתי את בעלי לשעבר פחות או יותר מחקתי את זהותי והפכתי להיות מישהי אחרת, כך שאני מבינה על אף האכזבה מאיפה זה בא היום זה כבר לא יקרה לי. מצד שני גם בן זוג לא יקרה אז בעצם אין חשש.
אולי זה בראש שלי אבל המאוס הזה הוא מאוס כללי מאנשים אפילו מחברות טובות שפתאום מרגישות קצת מרושעות ולא מפרגנות. ויותר גרוע גם מעבדים ובא לי להחליף את כולם או לחזור להיות וניל. אבל כשרקדתי אתמול עם בחורים במועדון הונילי הם פתאום נראו לי חסרי כבוד ופולשים למרחב שלי אולי כי לא הייתי שיכורה או אולי כי התרגלתי שבחורים פשוט לא עושים את זה בלי לבקש. אני מתגעגעת לימים שבהם הרגשתי נזירה ובהחלט חושבת לחזור לשם כל מה שצריך לקרות זה שאני אפסיק לרצות סקס עם אנשים אחרים ואחזור לאהוב רק את עצמי (:

לפני 16 שנים. 8 במאי 2008 בשעה 12:36

קמתי היום בתחושה מוזרה של חוסר סיפוק כמובן שהחלטתי שזה חרמנות ובחרתי להביא ביד כל שעות הבוקר. אמול היה יום הזוי במקצת. אחר הצהרים היה אצלי בחור נחמד שניקה לי את הבית וזכה להצלפות ממני. גולת הכותרת של הביקור הזה היתה כשאמרתי לו לעמוד מולי ולהביא ביד אני לא יודעת למה אבל אני אוהבת לראות בחורים גומרים. אחרי שהוא הלך התישבתי לעבוד (עבדתי גם כשהוא היה אצלי) ואז האקס שאל אותי אם אני באה לראות זיקוקים אז אמרתי לו לבוא לקחת אותי. הוא הגיע התישב בסלון שלף בקבוק וודקה גדול וכמה פחיות רדבול והתחיל לשתות אני כמובן לא יכולתי כי עבדתי. הוא כמובן לא היה יכול לנהוג אז את הזיקוקים ראינו בטלויזיה. בשלב מסוים הרבה יותר מוקדם ממה שציפיתי גמרתי את העבודה והרשתי לעצמי לשתות קווה אחרי חצי בקבוק נזכרתי שלא אכלתי כלום היום חוץ משתי פרוסות לחם בבוקר אבל אז כבר הנזק נעשה והייתי שיכורה למדי . האקס רצה שנחפש מסיבה אפילו שיום העצמאות זה לא יום טוב לצאת אז שלחתי אותו לעשות סיבוב לכלב עד שאני אתלבש. הוא חזר אחרי זמן מה וסיפר לי סיפור על בחורה שהוא הכיר ברחוב שהולכת למסיבה ושהוא רוצה ללכת למסיבה הזאת לפגוש אותה. שאלתי בת כמה היא הוא אמר 23 ואני אמרתי שאני לא הולכת למסיבה של ילדים. אז הלכנו לבר הקבוע שלנו. בדרך הוא סיפר לי מה בדיוק היה עם הבחורה אז מסתבר שהיא שאלה אותו איך מגיעים לאן שהוא והוא במקום להסביר ליוה אותה לשם. אם לא הייתי שיכורה כל כך בטח הייתי קולטת מה לא בסדר בסיפור הזה אבל במצבי פשוט לא השקעתי מחשבה. כשהגענו לבר הקבוע ראינו שדי ריק שם ולא מעניין אז הסכמתי שהוא יגרור אותי למסיבה של הבחורה. מסתבר שהמסיבה היתה ממש ליד הבית שלי אחת מהמסיבות שסתם אנשים מארגנים בחלל פנוי. בכניסה לקחו ממנו 40 שקל לבן אדם ואמרתי לאקס שהוא משלם כי אני כאן לעזור לו לתפוס בחורה. האמת שיחסית זה היה דיל די טוב כי זה כלל אלכוהול חופשי. המסיבה הזאת הזכירה לי מסיבה של תיכון חבורה של ילדים קטנים מנסים לרקוד ולהשתולל כמו הגדולים. אמנם הייתי ממש ליד הבית אבל הרגשתי בחו"ל.
לכן החלטתי שאם אני רוצה שעשוע אני צריכה לקחת את העניינים בידים (שוב, הייתי שיכורה בטירוף) .
נגשתי אל הבחורה הנחשקת ואמרתי לה שהאקס רוצה להכיר אותה לקחתי אותה ביד והבאתי אותה אליו. כמובן שהיא בטח נבהלה נורא מהגבר שלא רק שלא עזב אותה ברחוב רק בגלל שהיא שאלה אותו איך מגיעים אלה גם הופיע במסיבה אני יודעת שאני הייתי נלחצת אבל האקס באמת סתום בלחץ. כמובן שהיא ברחה וסוף סוף נפל לאקס האסימון שאולי היא לא מעוניינת. חצי שעה אחרי יצאנו משם והלכתי את 10 הצעדים לבית שלי והלכתי לשון לבד (למורת רוחו של האקס) וכמו שצינתי בהתחלה על האיפוק הבוגר שהפגנתי שלמתי בבוקר ועוד יום עצמאות עבר.

לפני 16 שנים. 5 במאי 2008 בשעה 8:28

בלי שהתכונתי ובלי שניסיתי כנראה ירדתי במשקל די הרבה.
גיליתי את זה כשהחלטתי לנסות ללבוש את הג'ינס האהוב עלי ששוכב בארון כבר 3 שנים והפלא ופלא הוא לא רק נסגר אלה גם ממש ישב טוב, אפילו הלכתי איתו לעבודה אתמול. לעומת זאת הכלבתול שתמיד שקל 7 קילו עלה ל8 וחצי קילו לפי שקילה ביום שישי אצל הוטרינר. מעניין אם הקילוגרמים שאיבדתי עברו אליו. כנראה מתחת לכל הפרוה (שתגולח שבוע הבא) במקום כלבתול יטושי ואתלטי מסתתר כלבתול שמנמן.

לפני 16 שנים. 4 במאי 2008 בשעה 13:22

אני בטח אפסיק לכתוב על סשנים בשלב מסוים אבל מאחר וזה היה הסשן האמיתי הראשון שלי החלטתי שראוי להעלות אותו בכתב (אפילו שאני בטח לא מחדשת לאף אחד כאן כלום).
אז לאחר כמה התנסויות עם אנשים מהאתר שלא הרגישו כמו הדבר האמיתי החלטתי שהגיע הזמן לעלות שלב.
החלטתי שבן זוגי לסשן יהיה המסטול (פוסטים קודמים) הסיבות שגרמו לי לבחור אותו היו אילו:
1. אנחנו מכירים כבר והוא לא חדש.
2. הדברים שרציתי לנסות הם בדיוק הדברים שהוא התחנן שנעשה בפגישה בראשונה שלנו ולא הסכמתי.
3. אני עדיין כעסתי עליו בגלל שהוא הבריז ממסיבת היום הולדת של חברה ועוד דברים ואני חשבתי שכעס אמיתי יעזור לי להשיל את מסכת הנחמדות שלי ולהיכנס לתפקיד.
לכן בשישי בצהרים שלחתי לו SMS שהסביר שאני מעוניינת להצליף במישהו היום בפעם הראשונה.
והוא כמובן הסכים לבוא.
אמרתי לו שיביא שוט.
הדילמה הראשונה שלי הייתה מה לובשים למפגש שכזה בהתחלה שקלתי ללבוש כותנת לילה שקופה ממשי של Dior שגורמת לחזה שלי להראות כמו חזה של כוכבת פורנו (לא ענק ובלי ניתוח) אבל החלטתי שזה מוגזם ובחרתי שמלה בצבעים חמים לא שקופה בכלל אבל צמודה מאוד ומבליטה חזה ומותניים מתחת לא לבשתי כלום.
הרגעים הקשים בשבילי במפגשים מכל סוג בעיקר כאילו שקורים בבית זה ההתחלה אני תמיד מאוד נבוכה בהתחלה לא יודעת איך מתחילים לכן תכננתי בראש מה אני יקרה כאשר הוא יכנס הביתה. המשפט הראשון שהתכונתי להגיד זה תביא את השוט אחר כך תתפשט ולהוריד אותו על ארבע וכן הלאה וכן הלאה. במציאות כמובן דברים לא קורים כמו בדמיון וכשהוא נכנס הוא נתן לי חיבוק גדול ואמר שהוא שמח שהשלמנו אחר כך הוא התיישב על הספה ואמר בואי נדבר קצת וכל הכעס שלי התפוגג. מה שהלחיץ אותי כי לא ידעתי אם אני אצליח להיות קשוחה. הוא שאל אם אני רוצה תסריט ואמרתי שלא. אחרי זמן מה של שיחה אמרתי לו להתפשט והוא נראה מבולבל (או לפחות הוא העמיד פנים שהוא מבולבל) הוא נעמד מולי בסלון והתחיל להוריד את הבגדים הוא נשאר עם תחתונים ואמרתי לו להוריד גם אותם ואז הוא עמד מולי מבויש עם יד על ההזין אמרתי לו תזיז את היד אחר כך אמרתי לו לקחת שמיכת סלון ולפרוס אותה על הרצפה ולרדת על ארבע ואז התחלתי להסתובב סביבו ולהצליף בו עם השוט ולנבוח עליו שהוא רע כי הוא הבריז מהיום הולדת של חברה שלי ועוד כל מיני דברים אפילו שבאמת אני כבר לא כעסתי. אחרי זמן מה של הצלפות וגם קצת מכות עם הידיים אמרתי לו ללכת לשטוף כלים. הוא עמד במטבח הקטן שלי מול הכיור ערום ושטף כלים אמרתי לו שעל כל כתם הוא יקבל הצלפה ורק ליתר ביטחון נתתי לו כמה הצלפות. לרגע הוא יצא מהדמות ואמר שזה נהדר כי הוא לא עבד ניקיון והוא מרגיש מושפל נורא. אחר כך עשינו הפסקה ואז אמרתי לו שכאשר נמשיך אני רוצה תסריט. אז הוא ישב וכתב תסריט במחשב והוא דאג להכניס שם את כל מה שרציתי וגם את כל מה שהוא רצה. כשהתחלתי להצליף בו שוב הייתי קצינת חן שכועסת על חייל שניסה להתחיל עם החיילות. אני לא אכנס יותר מדי לחלק של הסקס אבל הדבר אחרון שאני רוצה לספר עליו בסשן הזה ושבעיניי היה גולת הכותרת זה שבשלב מסוים לקחתי אותו לאמבטיה ולפי התסריט השתנתי לו בפה. (הוא ידע שאני רוצה לעשות את זה ולכן הוא הכניס את זה לתסריט) קצת חששתי שאני לא אצליח שלא יצא כלום אבל באופן מפתיע ממש לא היה לי בעיה עם זה וכאשר עשיתי את הרגשתי בלתי מנוצחת הרגשתי מדהימה וההיי נשאר איתי הרבה זמן. מה שאולי מסביר את המשך הערב. המסטול לא לחינם נקרא המסטול לכל אורך הערב הוא גם עשה שורות אבל אני הקפדתי לא לגעת עד שנגמור עם הסשן. לאחר הסשן התחלתי גם אני לעשות שורות והחלטנו ללכת לno limit לשנינו זו הייתה הפעם הראשונה. למסטול הייתה פנטזיה שאני יכולה להשפיל אותו בלהכריח אותו למצוץ לגבר ואני שהרגשתי עדיין בלתי מנוצחת הסכמתי שאם נפגוש מישהו שעומד על הדרישות (צעיר נערי ויפה) נביא אותו מהno limit אלי הביתה למטרה הזאת. כאשר הגענו לno limit אכן מצאנו נער שכזה ושאלתי אותו איך הוא מרגיש עם גברים הוא אמר שהוא לא ניסה אף פעם אבל אולי כן וכאשר סגרו את המועדון לקחנו אותו איתנו אלי הביתה. בשלב הזה כבר הייתי כל כך מוסנפת שלא הייתה בי פיסת מיניות. כאשר הגענו הביתה די היה ברור לי שכלום כבר לא יקרה חוץ מדיבורים. הילד לעומת זאת נראה שדווקא כן ציפה שיקרה משהו אבל לא עם המסטול אלה איתי מה שכמובן לא היה בא בחשבון (אני חושבת שזו הייתה אשמתי הייתי מסטולה כל כך במועדון שאמרתי את כל מה שעלה לי בראש וכנראה אמרתי משהו על שלישיה). בדיעבד אני חושבת שהילד היה מיותר אבל תמיד יותר חכמים לאחר מעשה. אחרי כמה שעות של הסנפות המסטול אמר שהוא הולך אז שלחתי גם את הילד איתו (לא רציתי להישאר עם הילד לבד).
כאשר הם הלכו מאוד נהניתי מהשקט והלבד נשאר לי עדיין חומר והמשכתי להסניף תוך כדי סידור הבית למצב שנתן לחיות איתו. אפילו שמתי מכונה והוצאתי את כלב. בסופו של דבר נגמר החומר והתחלתי לרדת. היום אני גמורה. בבוקר שקמתי הרגשתי כל כך עייפה שאמרתי בעבודה שהתפוצץ לי צינור בבית ושאני מחכה לאינסטלאטור ונתתי לעצמי לישון עוד שעה וחצי בסלון.
אבל מחיר זה טוב בזכות המחיר אני לא עושה הרבה.


לפני 16 שנים. 1 במאי 2008 בשעה 11:23

פרסום בלוג אפילו בצורה אנונימית הוא סוג של חשיפה.
ברור לי שכתיבת הבלוג די דומה לאותו סוטה שמסתובב בפארקים וחושף את אבר מינו לנערות צעירות. לא בגלל שאני סוטה אלה בגלל שאני שואבת הנאה מלחשוף את עצמי בצורה מוגבלת ומבוקרת.
ידעתי שלחשיפה הזאת יהיה מחיר ואתמול זה התחיל להגיע בצורה של הודעת נאצה שנשלחה אלי בפרטי. אז קודם כל אני מוכרחה לומר שאני מעריכה את הטאקט של האדם המדובר בכך שהוא בכל זאת בחר לשלוח את ההודעה בפרטי. אם זאת תוכן ההודעה היה תמוה בעיניי. בנושא ההודעה כתב האדם שהוא קרא בטעות(?!) את הבלוג שלי. בתוכן ההודעה קבע האדם שאני מופקרת, מלאת מחלות מין, טיפשה והדובדבן שבקצפת ראויה להיות מגורשת ע"י בעלי (לעניין מעמדי האישי כגרושה). ההודעה הזאת גרמה לי לתימהון מהסיבה הפשוטה שלא ברור לי למה אדם זה השקיע מזמנו החופשי לא רק לקרוא בלוג שנוא אלה גם לנסח הודעה שהיה ברור שהושקעה בה מחשבה וניסיון לנגוע בכל עלבון שיפגע בצורה אפקטיבית בסטריאוטיפ של בחורה כמוני (גרושה, מופקרת, רעבה ליחס). אני מאמינה באמונה שלמה בכלל שאם אין לך משהו טוב להגיד ואף אחד לא שאל אותך אז אל תגיד. למה לקרוא חומר אם אתה מוצא אותו פוגע ומרגיז למה לא פשוט לעבור לבלוג הבא הרי בלוג בכלוב זה לא בדיוק כמו הערוץ הראשון בשנות ה70. לא ברור לי למה אדם יבחר להגיב בצורה כזאת במקום להפסיק לקרוא או אם כן מעניין לו והוא חושק בדיון והבהרה על דברים שמפריעים לו אז למה לא בצורה תרבותית.
ואז כמובן צריך להעלות לדיון מי האדם אשר יבחר דווקא בדרך פעולה המדוברת.
עד כה עלו בדעתי מספר אפשרויות.
הראשונה והמתבקשת היא מדובר באדם מריר אשר העובדה שמישהו אחר מקיים חיי מין מוצלחים פשוט מרגיזה אותו.
השנייה שמאחר שהאדם הוא שולט (לפחות לפי הסוגרים שליד הכינוי שלו) ושולטים עוסקים לעיתים במתן עלבונות אולי הוא פשוט ניסה להתחיל איתי (:
השלישית היא האפשרות הפרנואידית שמדובר באדם המכיר אותי ומרגיש נפגע על ידי ובוחר להוציא את תסכולו ע"י כינוי לא מוכר.
בכל מקרה חסמתי את האפשרות של אותו אדם להשיב כך שכנראה לעולם לא אדע. אבל תודות לו למדתי שיעור חשוב במחיר של החשיפה.
וכתוספת במאמר מוסגר
הבלוג שלי אכן עוסק בעיקר בצד ההדוניסטי של חיי אבל לא בגלל שאין צד אחר. הסיבה היא שקודם כל הצד השני לא כזה מעניין (קמתי התקלחתי צחצחתי שיניים וכד') והוא גם הרבה יותר פרטי. ואכן הבלוג שלי נשמע קצת כמו בלוג של כוכב רוק מזדקן. אומנם אני מתארת את מה שקורה לי במדויק איני מקשטת או מוסיפה על העובדות ואם נוצרת תמונה מסוימת שונה במקצת מהמציאות היא נובעת מעריכה. אני בסף הכול בחורה רגילה עם חיי מין רגילים.
אז משמיץ יקר אין שום סיבה לקנא.