The adventures of wrong a naughty girl

החלום האחרון שחלמתי לפני שהתעוררתי היום היה חלום מעצבן. מסוג החלומות שאתה צועק בהם על כולם והם רק מעצבנים אותך יותר.
קמתי עצבנית ומתוסכלת.
אני אוהבת את החיים שלי עכשיו אוהבת להיות מובטלת אבל יש ימים שפתאום לקום ולא לדעת מה יקרה היום משפיע עלי.
בא לי הרפתקה, בא לי שמשהו חדש יקרה שיהיה מעניין והכי בא לי להתאהב.
אפילו שלא יצא כלום אפילו שיגמר בכאב אבל להרגיש את ההתרגשות הזאת, לקוות למשהו, ללכת למסיבה ולחפש אם הוא הגיע.
לצערי זה לא קורה וזה לא קרה כבר הרבה זמן ועד שזה לא יקרה אני אשאר נזירה.

אחותי הודיעה שהיא מתחתנת.
את החבר שלה פגשתי רק פעם אחת לפני שבועים ואף פעם לא ראיתי אותם ביחד.
הוא לא נראה לי מספיק יפה, חכם או מצליח בשבילה אבל אני יודעת שאני לא אוביקטיבית והראיה שלי של אחותי לא ראלית.
היא מתחתנת וקשה לי לעקל את זה כי בקושי הפנמתי את זה שהיא במערכת יחסים.
תמיד היה קשה לקחת אותה ברצינות ולכן אני ספקנית. זו לא הפעם הראשונה שהיא מתחתנת וגם בפעם הקודמת היה ברור שזו טעות מההתחלה (הנישואים בפועל החזיקו רק כמה חודשים).
אבל אחותי מתחתנת וזה אומר שהיא תבוא לארץ בקרוב לכבוד החתונה ואולי אפילו תחזור לגור כאן עם בן זוגה וזה מה שהכי חשוב לי.
אחותי מתחתנת ועכשיו אני אהיה הרווקה היחידה במשפחה אני בטוחה שיהיה לי נהדר בארועים משפחתים (:

מסתבר שלא לעשות סקס עם בחורים מושך אותם והופך אותם ליותר נחושים.
אני אף פעם לא האמנתי בזה, אולי בגלל שאני לא יודעת לשחק משחקים, כשאני רוצה אני עושה. אף פעם לא ידעתי איך להעמיד פנים. גם לא האמנתי שזה יעבוד לפחות לא בשבילי.
כשהייתי ונילית הייתה לי תקופה שיצאתי לדייטים ואלו שלא זכו לעלות לדירה היו נעלמים אלו שכן נישארו מעוניינים לעולמים (יש בחורים שעשיתי איתם סקס לפני שנים ועדיין הם מנסים את מזלם).
היום בזכות הנזירות הנוכחית שלי יוצא לי להגיד הרבה לא ובאופן מוזר זה רק גורם לבחורים להיות יותר נחושים.
אז מסתבר שיש אמת בכל האמירות הפוריטניות השנואות על בחורה "נותנת" או לא.
אני מניחה שיש עוד שלבים לשיחרור האישה ובאופן כללי לשיחרורינו ממוסכמות חברתיות מגבילות.
יום אחד אני מקווה שכולם ידעו שאף אחד לא "נותן" כלום לאף אחד בסקס וכל צד עושה את זה למטרת ההנאה שלו.
אני כשלעצמי לא אשנה את דרכי ואם אני אפגוש בחור שאני כן אחשוק אני לא אחשוב פעמים ובטח לא אחכה שלושה דייטים.

התלבטתי אם לצאת לאורלי אתמול. אני מבלה קצת יותר מדי בזמן האחרון ורוצה לרדת בכמות האלכוהול שאני שותה (פיתחתי עמידות מרשימה).
בסופו של דבר החלטתי לטובת המסיבה.
החברים התאספו אצלי אחרי אחת לדרינק היה נחמד מאוד שתינו ודקה רדבול והשווצנו בחוות שלנו.
היה כבר אחרי שתים כשעלינו למונית ונסענו למועדון.
כבר מהכניסה הייתה אוירה טוב וכשהתקדמנו פנימה שמנו לב שהמוזיקה הייתה לגמרי בסדר.
פגשתי הרבה חברים (כרגיל) והערב נראה מבטיח.

אבל הם עשו משהו שמכעיס אותי מאוד, בארבע וחצי כשעוד היו די הרבה אנשים פתאום הם כיבו את המוזיקה ואמרו לאנשים ללכת. אני עמדתי שם עצבנית עם הדרינק החדש שבדיוק קניתי בלי לדעת מה לעשות. חשבנו ללכת למסיבה אחרת אבל אף אחד לא ממש ידע לאן ולכן נסענו הביתה.

אני לא אוהבת ללכלך על מסיבות ואני בדרך כלל מאוד סלחנית ויודעת להנות אבל לסגור את המוזיקה בארבע וחצי כשיש עוד די הרבה אנשים שרוקדים ונהנים זו חוצפה.
אם זה היה קורה בשש הייתי מקבלת את זה בהבנה אבל ארבע וחצי כשדי הרבה אנשים לא יוצאים מהבית לפני שתיים זה באמת מעצבן.
אני מקווה שאורלי, שעושה מסיבות נהדרות בדרך כלל, תעשה משהו עם זה כי אני מאוד אתבאס אם זה יקרה שוב.
בכל מקרה היום אני מקווה לחוויה מתקנת בספייס שם תמיד נהדר ואין סיכוי שיקרו דברים כאלו.

היום התחיל דוקא טוב. נסעתי עם אחותי הקטנה לרמת השרון להסתפר. אחר כך הלכנו לנמל לבדוק את החנויות ובסוף גם ישבנו במקום נחמד ואכלנו קלמארי מעולה ופיש אנד ציפס.
כשחזרתי הביתה העניינים התחילו להתדרדר. התספורת פתאום נראתה לי קצרה מדי (אחד הסיוטים הכי גדולים שלי). קיבלתי שיחת טלפון מעצבנת מהבנק והגיע אלי בחור מעצבן שאיכזב (יקח עוד הרבה זמן עד שאני אסכים לבדוק משרת שוב).
יצאתי עם הכלב לסיבוב עם הרגשה של רעמים וברקים בתוך הראש.
כשעברתי ליד הבניין של התרנגול שמעתי אותו קורא מה שהצחיק אותי ושיפר את ההרגשה.

כמה עצוב שכמעט ארבע לפנות בוקר ואני לא הולכת לישון כי אני מחכה לקצור את הגידולים בחוה שלי בפייסבוק.

[

התקווה שלי שהיום הלא טוב יסתיים בשתים עשרה בלילה התבדתה.
עוד באותו הערב נשרפה נורה וכאשר לבשתי מכנסים שלא לבשתי כבר הרבה זמן הם היו ממש צמודים כך שעליתי במשקל (לא מפתיע אבל עדיין מעצבן).
מאחר וביום חמישי לא היו מסיבות הסכמתי ללכת למסיבת מטאל.
המוזיקה במסיבה הייתה טובה וזה הדבר הטוב היחיד שיכולתי להגיד עליה.
אני אוהבת סדום ועמורה במסיבות וזאת הייתה אחת מהמסיבות הכי מנומסות שהיתי בהן.
עזבנו אחרי עשרים דקות.

ביום שישי מגמת התקלות המשיכה. רציתי להחליף את הנורה שנשרפה. פעם היה סולם בחדר מדרגות של הבניין ובעזרתו הייתי מחליפה בלי בעיה אבל הוא נעלם.
אז עליתי על כיסא וכמובן שלא הגעתי, החלטתי להשאיר את הנורה בחוץ כדי שהמשרת יחליף כשיבוא.
בשלב מסוים ניסיתי להסתדר במטבח החשוך הכנתי טוסטים הם נשרפו ותוך כדי שהוצאתי אותם מהטוסטר נפלה הנורה שהכנתי והתנפצה ובאופן מפתיע ולא מובן גם נשברו שתי ציפורנים (בדיוק כשחשבתי שסוף סוף הן נראות טוב).

התחלתי לצעוק אוף נמאס לי מתי זה יגמר לידיד שלי במסנג'ר ולחברה בטלפון.

אבל תאמינו לי זה לא נגמר ככה סתם שיהיה סיום הולם ליומים שכאלו כשהתאפרתי נפל לי איפור מאוד יקר של Shiseido ונשבר ואז בסופו של דבר הידיד שלי (שהחליף את הנורה) ואני שנינו הצלחנו לשכוח את הפלאפונים בבית כשיצאנו לדיווה כך שידענו שאם נטעה בדרך אנחנו בבעיה.
אבל אכן ימי התקלות נגמרו (אני מקווה) והגענו בשלום.

היה נחמד מאוד אצל דיווה על אף שלא הכרתי יותר מדי אנשים אבל אלו שכן הכרתי הספיקו בשביל להעביר את הערב בנעימים.

בשלב מסוים נסעתי עם ידיד לספייס. על אף שהגענו אחרי שלוש היו עדיין בספייס המון אנשים. המוזיקה הייתה מעולה והיה מאוד נחמד רקדתי, פגשתי חברים ומאוד נהנתי.
חזרתי הביתה בחמש בבוקר וכדי להמנע מנדודי השינה של הרדבול לקחתי כדור שינה והלכתי לישון.
זה עבד מצוין ישנתי מספיק ואני מוכנה למסיבה של הערב.

יש ימים שבהם הכל הולך לא טוב. היום בבוקר הייתה לי הרגשה שעומד להיות יום כזה. תמיד כשיש לי הרגשה כזו אני אומרת לעצמי שאולי אני טועה ושזה סתם בראש שלי אבל תמיד בסופו של דבר מתברר שאני צדקתי.
זה התחיל בבוקר.
לקחתי את הכלב לגינה התישבתי על ספסל וכשקמתי ממנו השמלה שלי הייתה רטובה מאחור. התישבתי על משהו רטוב ואני לא רוצה לחשוב מה זה היה.
ראיתי את האוטובוס בתחנה אבל הוא לא עצר ומצאתי את עצמי מחכה חצי שעה לאוטובוס שאמור להגיע כל עשר דקות.
החצי שעה הזו עלתה לי בהרבה כי נאלצתי לחזור הביתה בלחץ ולותר על סידורים נחוצים כדי לפגוש את מתקן המקלחות שהיה אמור לתקן את המקלחת השבורה שלי.
מתקן המקלחות הבריז וגם לא ממש ענה לטלפון כל חמש הפעמים שהתקשרתי אליו.
אחר הצהרים היה אמור להגיע משרת חדש שאני מנסה. כזה שבאמת האמנתי שהוא מוצלח ואמין אבל גם הוא שלח הודעה שהוא תקוע בעבודה ולא יכול להגיע.
אז כן יום שהיה מלא הבטחה הפך להיות אחד מהימים האלו בהם שום דבר לא מסתדר.
השאלה הגדולה אם אחרי שתים עשרה בלילה זה מסתדר או שאולי עדיף לי לא לצאת למסיבה כי בטח יגנבו לי את התיק (:

שוב פעם החלפתי סטאטוס אבל הפעם ברור לי שזה סטאטוס זמני.
"לא בעסק" ההגדרה הזאת מכווצת בשתי מילים קטנות וקולעות את מה שאני מרגישה כרגע אל בדסמ בפרט ולסקס בכלל.
הפעם האחרונה שעשיתי סקס הייתה לפני כארבעה חודשים. מאז היו תקופות שבכלל לא רציתי ותקופות שרציתי אבל משהו בתוכי עצר אותי.
לצערי אני לא מוצאת כמעט בחורים שמדליקים אותי וגם אם אני כן הם בדרך כלל מאוד לא מתאימים. (מצאתי את עצמי נדלקת על נשלטים בזמן האחרון).
אני מניחה שבשלב מסוים זה ישתנה ולכן הסטאטוס זמני.
עם בדסמ המצב יותר מסובך. יש שם טראומה. היה לי שותף בדסמי שבדיעבד התגלה כלא ראוי, לא כשולט בדסמי אלא כאדם וחבר.
הוא לא היה בן אדם רע ולא היו לו כוונות רעות. אני גם לא מרגישה מנוצלת. אני פשוט מרגישה שחשפתי את אחד המקומות הכי פרטים שלי למישהו שאני לא מעריכה מכבדת או אפילו מחבבת.
אני כמעט לא מתחרטת בחיים אבל על הקשר הזה אני בהחלט מתחרטת, עד כדי כך שכאשר אני רואה את אותו אדם במסיבות קשה לי. לראות אותו מזכיר לי את הכישלון שלי.
בעקבות החוויה הזאת אני מאוד אמביוולנטית לבדסמ כנשלטת. לא יכולה לדמיין את עצמי שוב במקום הזה. אני מקווה שזה ישתנה אבל מקבלת את זה שיתכן ולא. הפנטזיות שלי נשארו פנטזיות של נשלטת (אף פעם לא היו לי אחרות) אז יתכן והניצוץ עוד קיים בי ופשוט אני צריכה להכיר את השותף הנכון.

הייתי חולה כל השבוע, לא משהו רציני, סתם מסוג המחלות שאם הייתי עובדת עכשיו לא הייתי מפספסת ימי עבודה בגללן אבל הייתי מקללת כל בוקר את זה שאני צריכה ללכת לעבודה. מאחר שאני לא עובדת לא היתה סיבה לקללות.

בגלל אותה מחלה חשבתי שסוף השבוע הזה יהיה רגוע אבל כנראה שטעיתי.
מאחר ויש לי השבוע כמה שקלים בכיסי אחרי תקופה ארוכה שלא היו החלטתי ללכת לאורלי אתמול.
לא הייתי שם תקופה ארוכה מאז המסיבה הראשונה בסטודיו 49.
כשנכנסתי התנגנו שירי שנות השמונים ברקע אף אחד לא רקד כולם הסתכלו על משהו אבל אני לא ממש יודעת על מה כי לא ראיתי אף סשן בהתהוות.
הגישה לבר היתה סוג אתגר והמבחר גם כן לא היה למברוסקו או קווה ולכן מצאתי את עצמי שותה ודקה רדבול מעשה שעכשיו אני בהחלט משלמת עליו.

עד כאן הקיטורים עכשיו החלק הטוב.
המסיבה הייתה מלאה בחורים חמודים וחלקם מאוד התענינו בי. מצאתי את עצמי רוקדת עם עלם חמודות אחד, מצאתי את עצמי רוקדת עם עלם חמודות אחר, אחד אפילו שלח חברה לגרור אותי למעלה. טעות טקטית קשה כי ברחתי כל עוד נפשי בי כשהבנתי במה מדובר (עדיין בתקופת התנזרות).
אני חושבת שהתנשקתי עם שלושה אנשים שונים אולי אפילו יותר אבל יאמר לזכותי שאחת מהם הייתה חברה ( טוב, אז אולי לא הייתי עוברת את בחינות הקבלה למנזר).
הגעתי הביתה עייפה אך מרוצה.

אי שוקלת ללכת לספייס הערב אבל אחת מנפלאות הרדבול זה שלא מצליחים לישון כיאות (לכן אני ערה ומקלידה בשעה כזו מוקדמת) אז זה לגמרי תלוי באם עד הערב אני אצליח לתפוס עוד כמה שעות שינה.
לילה טוב לכולם (: