התקווה שלי שהיום הלא טוב יסתיים בשתים עשרה בלילה התבדתה.
עוד באותו הערב נשרפה נורה וכאשר לבשתי מכנסים שלא לבשתי כבר הרבה זמן הם היו ממש צמודים כך שעליתי במשקל (לא מפתיע אבל עדיין מעצבן).
מאחר וביום חמישי לא היו מסיבות הסכמתי ללכת למסיבת מטאל.
המוזיקה במסיבה הייתה טובה וזה הדבר הטוב היחיד שיכולתי להגיד עליה.
אני אוהבת סדום ועמורה במסיבות וזאת הייתה אחת מהמסיבות הכי מנומסות שהיתי בהן.
עזבנו אחרי עשרים דקות.
ביום שישי מגמת התקלות המשיכה. רציתי להחליף את הנורה שנשרפה. פעם היה סולם בחדר מדרגות של הבניין ובעזרתו הייתי מחליפה בלי בעיה אבל הוא נעלם.
אז עליתי על כיסא וכמובן שלא הגעתי, החלטתי להשאיר את הנורה בחוץ כדי שהמשרת יחליף כשיבוא.
בשלב מסוים ניסיתי להסתדר במטבח החשוך הכנתי טוסטים הם נשרפו ותוך כדי שהוצאתי אותם מהטוסטר נפלה הנורה שהכנתי והתנפצה ובאופן מפתיע ולא מובן גם נשברו שתי ציפורנים (בדיוק כשחשבתי שסוף סוף הן נראות טוב).
התחלתי לצעוק אוף נמאס לי מתי זה יגמר לידיד שלי במסנג'ר ולחברה בטלפון.
אבל תאמינו לי זה לא נגמר ככה סתם שיהיה סיום הולם ליומים שכאלו כשהתאפרתי נפל לי איפור מאוד יקר של Shiseido ונשבר ואז בסופו של דבר הידיד שלי (שהחליף את הנורה) ואני שנינו הצלחנו לשכוח את הפלאפונים בבית כשיצאנו לדיווה כך שידענו שאם נטעה בדרך אנחנו בבעיה.
אבל אכן ימי התקלות נגמרו (אני מקווה) והגענו בשלום.
היה נחמד מאוד אצל דיווה על אף שלא הכרתי יותר מדי אנשים אבל אלו שכן הכרתי הספיקו בשביל להעביר את הערב בנעימים.
בשלב מסוים נסעתי עם ידיד לספייס. על אף שהגענו אחרי שלוש היו עדיין בספייס המון אנשים. המוזיקה הייתה מעולה והיה מאוד נחמד רקדתי, פגשתי חברים ומאוד נהנתי.
חזרתי הביתה בחמש בבוקר וכדי להמנע מנדודי השינה של הרדבול לקחתי כדור שינה והלכתי לישון.
זה עבד מצוין ישנתי מספיק ואני מוכנה למסיבה של הערב.
לפני 15 שנים. 22 באוגוסט 2009 בשעה 12:33
