לפני כמה ימים שאלתי את המצליף שפגשתי לפני שבועיים אם הוא עדיין רוצה שאני אסשן אותו. הרגשתי אשמה שהבטחתי ולא קימתי. הצעתי שאני אסשן אותו והמאסטר יפקח וייתן לי הנחיות. המצליף להפתעתי ענה שהוא מעדיף לראות את המאסטר מסשן אותי כי הוא רוצה ללמוד. אקסביציוניסטית שכמוני ישר נדלקתי על הרעיון ואמרתי שאני אשאל את המאסטר אם הוא מסכים.
להפתעתי המאסטר הסכים ולכן בצאת החג מצאנו את עצמנו בדירה של המאסטר בדרך לסשן.
זו הייתה הפעם הראשונה שעמדתי להיות בערום מלא מול שני גברים ובאופן כללי הפעם הראשונה שאני עוסקת בפעילות מינית עם שני גברים בו זמנית.
ולכן כאשר התיישבתי בסלון הלב שלי דפק והרגשתי איך הדם אוזל לי מהפנים איך שהוא לא יכולתי לדמיין שעוד מעט אני אהיה ערומה ופסוקה מול האנשים האלו. המאסטר פתר את הבעיה יפה בלהכין לי את המשקה האהוב עלי. ואכן זה עזר ונרגעתי קצת.
היה לנו כונה מלאה לשתף ברמה מסוימת את המצליף אבל ככל שהסשן התגבר המצליף ישב בצד כאילו הוא רואה איזה סרט הדגמה משנות החמישים. נראה לי שאם היה לו דף ועט הוא היה לוקח סיכומים. אומנם רוב האנשים כאן לא יודעים איך אני ניראת אבל אני לא בחורה שנשארים אדישים לערום שלה ובמקרה הזה לא הייתי סתם ערומה אלה קשורה לסד ידים למעלה רגלים מפוסקות בקיצור היה מה לראות.
אבל המצליף יש שם כמו איזה דג מלוח והסתכל בנו כאילו אנחנו מיזם במוזאון.
אחרי כשהתחלנו לדבר הוא כל הזמן היה עסוק בלהסביר למה זה לא ממש שונה מהסשנים שהוא עושה ואני חשבתי בן אדם איפה אתה חיי אני כמעט נרדמתי בפעם האחרונה שהוא הצליף בי.
כמובן שהבנתי שהוא רצה לבוא בעיקר בשביל להוכיח לעצמו שהוא טוב.
גם המאסטר וגם אני יצאנו מתוסכלים מהחויה על אף שגיליתי על עצמי שאני יכולה להיכנס לסשן ולגמור כמו גדולה גם אם איזה גולם בחדר שצופה בנו כאילו אנחנו ניסוי בביולוגיה כנראה שום דבר לא יכול להפריע לי בזה.
המאסטר ואני הסכמנו שבפעם הבאה שמצרפים מישהו הוא יבחר אותו.
לפני 16 שנים. 10 באוקטובר 2008 בשעה 8:11
