לפני זמן מה האשימה אותי חברה בחוסר אוביקטיביות לגבי מערכות יחסים ובני זוג של חברות. אין לי הרבה חברות עם בני זוג למען הדיוק רק לשתי חברות שלי היו בני זוג בשש שנים האחרונות.
ואכן זה נראה לי ברור כשמש כאשר ראיתי את אותן חברות (במיוחד את זו שהאשימה אותי בחוסר אוביקטיביות) וחשבתי שזה לא יחזיק מעמד ושהן סובלות ושהוא ממש לא מתאים. לא הבנתי איך הן לא רואות את זה. זכורה לי שיחה עם אותה החברה שאחרי שהיא ישבה וירדה על המערכת יחסים שלי ושל בעלי לשעבר שפטה אותה כלא אמיתית וחסרת אהבה (מאוד לא נכון) ובמקביל הצהירה על עצמה כעל אחת שמצאה את הדבר האמיתי לתמיד, אני לא התאפקתי וזרקתי משהו על זה שהם לא יחזיקו מעמד. זה לקח שנתים בערך אבל הם נפרדו והיא פחות או יותר אומרת את כל מה שחשבתי אז עליו ועל היחסים.
החברה הנוספת זו החברה שהתחתנה לפני כמה חודשים. שם ידעתי שאני לא אוהבת אותו שהוא לא בן אדם טוב ורק מעמיד פנים. חשבתי שהוא מכבה אותה. אבל קיוויתי לטוב בכל זאת הם התחתנו. אבל עכשיו אחרי מספר חודשים קצר הם נפרדים.
כאשר אותה החברה האשימה אותי בחוסר אוביקטיביות חשבתי שאולי יש בזה משהו אולי אני מרגישה שאני מאבדת חברות לטובת בני זוג (אפילו שביחסים טובים זה לא צריך לקרות) אולי אני שופטת את אותם בחורים לחומרה.
אבל אני מתחילה לחשוב שאולי החברות שלי בדיוק כמוני פשוט בוחרות אותם רע ואולי אני לא כזו לא אוביקטיבית הרי תמיד קל לראות יותר מבחוץ.
האמת שהגרושים של אותה חברה כל כך מהר אחרי שהם התחתנו היכו אותי בתדהמה כי אחרי שהם התחתנו כבר חשבתי שזהו שלגמרי טעיתי אבל לצערי לגמרי לא טעיתי. ונכון שחברה שהתרחקתי ממנה בגלל הבן זוג אולי תחזור להיות קרובה אבל המחיר גבוה מדי והייתי מעדיפה שהם יהיו ביחד מאושרים ולא יוכיחו שתחושותי היו נכונות.
הייתי שמחה לראות זוג שמסתדר כדי לדעת שזה אפשרי אבל כנראה זה קורה רק בסרטים.
לפני 16 שנים. 18 בפברואר 2009 בשעה 13:36
