הייתי אתמול בהופעה של דפש מוד.
ישבתי עם חברה ביציע. לצערי הלהקה לא הצליחה להחזיק את האצטדיון מהמרחק בו ישבנו זה לא עבר.
היה אפשר לראות שזה ככה בכל היציעים והיו רגעים שגם האנשים על הדשא לא נראו לגמרי שם אבל יתכן שאני טועה.
אני חושבת שהסיבות לכך הן שביציעים לא ראו הרבה. על המסכים הוקרנו כל מיני קליפים אומנותים שלא עזרו לעניין.
הסאונד היה כל כך חלש שאנשים הצליחו לדבר ואנשים אחרים ממש צעקו עליהם להשתיק אותם.
המוזיקה עצמה לא ממש סחפה ולדעתי הפייליסט היה בנוי לא נכון.
ולא אני לא מתכונת שהיו צריכים לשים יותר להיטים ופחות מהדיסק החדש. אני מתכונת שהם היו צריכים לשחק עם העליות והירידות יותר נכון.
לדוגמה באמצע הסט היו שני שירים מאוד שקטים היה ממש מתבקש שהשיר שיבוא אחרי יהיה מאוד מרים משהו מפוצץ שכזה אבל מה שבא אחרי היה שיר שהוא לא שקט ולא רועש.
אחרי שיצאנו פגשתי ידידה של חבר שהיא מעריצה שרופה של הלהקה שאמרה משהו על זה שהדיסק החדש לא היה מספיק זמן וכולם לא הכירו ולכן היו נפילות.
חשבתי על מה שהיא אמרה ואני חושבת שהיא ממש לא צודקת.
אני בוחרת את המוזיקה שלי לפי שמיעה אין להקה או יוצר בעולם שאני אוהבת או מכירה את כל מה שהוא עשה. הייתי בכמה הופעות כבר ובכולן הייתה יותר מוזיקה שלא הכרתי אבל בכל זאת נהניתי ונסחפתי איתה.
העובדה שאנשים לא התחברו לחומר החדש אומרת או שהוא לא טוב או שהלקה לא הצליחה להעביר אותו טוב.
מאוד קל לסחוף את הקהל עם שירים שכולם מכירים ויכולים לשיר אבל זה לא אומר כלום.
החלק החשוב זה להצליח לסחוף את הקהל עם החומר החדש לכן הם שיחררו את הדיסק יחד עם מסע ההופעות.
הדיסק החדש של דפש מוד לפחות מההופעה נישמע מאוד דפש מוד מאוד שבלוני וחוזר על עצמו כמו רוב המוזיקה שלהם אני אוריד אותו אבל בטח לא אוהב אותו.
אני התחלתי לאהוב את דפש מוד בגלל הדיסק הקודם שלהם כאשר אמרתי את זה למעריצה השרופה היא אמרה לי בבוז שזה היה הדיסק הכי חלש שלהם ואחר כך בבית ראיתי בynet שהיא צדקה הוא באמת היה הדיסק הכי פחות נמכר שלהם.
הדיסק הזה ששמו exciter הוא אחד האהובים עלי. אם מקשיבים לו שומעים קצת את הצליל של דפש מוד אבל לגמרי בצורה נרמזת. הוא דיסק אחר יצירתי ומגובש. הלהקה יצאה מהקופסה כשהם יצרו אותו.
אבל כמובן הוא לא נחל הצלחה.
חשבתי על העובדה שלהקה גדולה כמו דפש מוד בעצם שבויה בידי המעריצים השרופים שרוצים שהכל תמיד יהיה דומה ומוכר ולכן ברגע שהלהקה מנסה להתפתח הם מגיבים בביקורת.
כל המוזיקה של דפש מוד ממה שאני מכירה זה בעצם אותו צליל שאני הכרתי לראשונה ב Shake The Disease כשכל פעם מלבישים על השבלונה משהו שונה קצת מתקדמים עם הזמן.
השירים שלהם קצת נראים כמו סרט ישן להלבישו עליו ציבעי Technicolor .
הכל דומה ואותי לפחות די משעמם.
אבל הדיסק הקודם שלהם exciter היה אחר. היה מודרני בלי כל צלילי הnew wave הותיקים והלעוסים בלי המניירות הרגילות ולכן אהבתי אותו.
ציפיתי שהם ימשיכו בכיון ימשיכו להתפתח אבל הם נכנעו למעריצים נכנעו לדרישת הקהל וחזרו ליצר את החומר הלעוס הרגיל שלהם.
חבל כי אני בטוחה שליצור כל הזמן את אותה הגברת בשינוי אדרת זה משעמם ומאוס בטירוף אבל כמובן זו אשמתם כי אם היה להם אומץ והם היו מוכנים לאבד את אותם מעריצים שרופים שמגבילים אותם אז אולי היו יוצאים מהם דברים נפלאים.
לפני 15 שנים. 11 במאי 2009 בשעה 17:30
