מי שמכיר אותי בחיים יודע שאני לגמרי לא ביץ' ואפילו נחמדה מדי. לוקח הרבה עד שאני בוחרת לפגוע במישהו במציאות, לפעמים על חשבון עצמי. אין ספור חברות כבר אמרו לי שזה לא בסדר שאני צריכה ללמוד לעמוד על שלי.
אבל כאן בסייבר ספייס זה לפעמים קצת אחרת. כאן אני נהנת להיות ביצ'ית כאן אני נהנת להיות קשוחה.
היום לדוגמה דיברתי עם חברה על בחורים שמתחילים איתי והטבענו את המושג "אידיוט על".
זה היה בגלל שתי התכתבויות שהיו לי עם שני בחורים שפשוט לא קיבלו יפה את הלא תודה המנומס שלי.
דוגמה ראשונה:
בחור: שלום לך אפשר להכיר
אני: לא תודה
בחור: קראתי את מה שרשמת ואני בדיוקקקקק מגיע להנאה שלי על ידי השקעה בהנאה שלך ואשמח ונכיר
אני: לא
בחור : טוב חבל שאת לא רצינית כנראה סתם ילדה שמשחקת
ואם מישהו תוהה הבחור נישלט בן 28 לא בדיוק משאת נפשה של נשלטת בת 37.
אני לא אכתוב את כל השיחה עם השני אבל היא התחילה כך:
בחור: אפשר לשלוח לך רעיון לפגישה ביננו שבו את שולטת????
אני: לא תודה
בחור:למה לא?
אני: כי לא בא לי
ארבעת ההודעות הבאות היו בסגנון את לא רוצה להנות וכד'.
התשובה שלי הייתה אני לא מעוניינת.
בסופו של דבר נמאס לי וכתבתי את התשובה הבאה:
די עזוב אותי בשקט אני לא מעונינת ואין לך שום סיכוי.
ואין לך שמץ של מושג וגם אם היה אני עדיין לא מעוניינת.
זו הייתה התשובה האחרונה שלי אם תמשיך לכתוב לי אני לא אענה יותר.
האם תשובה ביצ'ית או הולמת את רמת ההצקה?
התשובה של הבחור המקסים הייתה:
תראי איזה חוסר כבוד יש לי מלא נסיון וחבל שאת לא נפתחת ויש לי שמץ זה שאת כאן לזין את השכל חבלללל את עכשיו סתם כלבה ומזלללללללללללללל שלא הכרנו את מגעילהה את לא עושה לי טובה תצליחי.
אז אני תוהה האם אני ביצ'ית וירטואלית או האם אין גבול להצקות.
האם ההנאה של לשים שיחות מעצבנות בבלוג הופכת אותי לרעה אמיתית?
ולמה דוקא כאן בסייבר ספייס אני מצליחה להיות כזו ובחיים בחוץ אפילו כשאני צריכה זה לא ממש יוצא.
ובסופו של דבר אידיוטים על או לא אידיוטים על?
ולמה כל הנישלטים האלו פונים אלי היום?
אז זהו המושג הוטבע והבחורים הנ"ל קיבלו אותו ראשונים על אף שאני יכולה לבדוק אחורה ולמצוא הרבה יותר גרועים.
אם יש עניין אז אולי אני אעשה את זה בהזדמנות אחרת כשאני לא ממהרת למסיבה.
אז להתראות אצל דיווה.
לפני 15 שנים. 4 ביוני 2009 בשעה 19:20
