היו לי רגעים בחיים שבהם הייתי עם מישהו שהיה לי ברור שאין בו פוטנציאל לשום דבר חוץ משעשוע.
זה קורה ובתקופות מסוימות זה אפילו קורה הרבה. אני לא בתקופה כזו עכשיו, לא מחפשת זיונים.
בגלל שחרגתי ממנהגי ויצאתי לדייט עם מישהו המחשבה עלתה הבאה עלתה בי.
בשבילי יש שני סוגים של גברים (יש המון אבל רק שניים רלונטים). הסוג הראשון זה כאלו שאני לוקחת ברצינות והסוג השני זה הצעצועים.
אלו שאני לוקחת ברצינות הם בדרך כלל מתאימים בגיל ומעניינים אותי בתור אנשים. איתם אני יוצאת לדייטים ומנסה להכיר אותם ולתת להם להכיר אותי.
הצעצועים בדרך כלל צעירים ממני נראים טוב ומצוידים (עד כמה שאפשר לדעת מחברות ומקורות מידע אחרים).
עם הצעצועים אני לא אטרח לצאת לדייט אני פשוט אזמין אותם ישר הביתה.
And now for something completely different (:
הפתיחה המחודשת של הספייס עברה מהמוטורוק אל הBlackBook אני התכונתי ללכת בכל מקרה אבל המעבר לBlackBook מאוד משמח אותי. מאז שהתחלתי לבלות במסיבות קהילה התרגלתי למועדונים המרוטים חסרי העיצוב שנראים כמו מקלטים צבועים בשחור אבל הBlackBook הוא סיפור אחר לגמרי.
מקום מעוצב באזור מרכזי עם בר מאובזר. סוף סוף יהיו לקהילה מסיבות במקום לעניין.
סוף סוף אני אולי אצליח לבלות במקום שעושה דרינקים טובים ואני לא אצטרך להסתפק בסטולי רדבול.
אז לכל המודאגים למיניהם אני מודיעה מראש לילה לפני, שמחר אני מתכננת להתבלגן עד הסוף.
ולא להיות מופתעים אם אחר כך אני לא אדבר עם אף אחד לזמן מה לוקח לי זמן להתאושש.
לפני 15 שנים. 25 ביוני 2009 בשעה 19:36
