פסטיבל היום הולדת התחיל בכל תרועה בערב שתיה עם חברה טובה.
למחרת בבוקר היה קשה לקלף את עצמי מהמיטה בשעה מוקדמת בשביל להגיע לספא בזמן אבל עמדתי בזה בגבורה.
מאחר שאני כנראה קצת נוטה לאסטרונאוטיות הצלחתי לקבוע בספא הלא נכון וכשהגענו לספא בכלל לא ידעו מי אנחנו.
הספא המיוחל היה במורד הרחוב וכשהגענו אליו עובדי הספא היו קצת בלחץ על האיחור המלכותי שלנו.
המסג' היה מעולה אחד הטובים, אבל אני לא ממש זוכרת את שם המסג'יסט אז כנראה אני לא אחזור אליו.
הזמן בג'קוזי מאוד מרגיע.
אחר כך שמנו פעמינו למנטה ריי לאכול ארוחת צהרים.
חזרתי הביתה מאוד מרוצה אך גם מאוד עיפה ולכן בחרתי להישאר בבית ביום חמישי מתוך ידיעה שאני צריכה לשמור את כוחותי למסיבה בספייס ביום שישי.
ביום שישי ארוחה עם המשפחה במועדון הקצינים ואחר כך לקינוח גלידה בכיכר מילנו.
לא יוצא לי כמעט להיות באזור הזה של העיר ולכן זה היה די מפתיע לגלות כמה אנשים שונים שם.
אולי זה היה צירוף מקרים אבל ממש הרגשתי שאנשים היו הרבה יותר גסי רוח וחסרי נימוס.
בערב עם החברים יצאנו לספייס השמלה החדשה נחלה הצלחה וקיבלתי הרבה מחמאות.
המסיבה הייתה טובה ומאוד נהנתי.
גולת הכותרת הייתה כשתהום כתבה על הגב של ונוס בסוף הסשן "מזל טוב נוטי".
בסביבות ארבע כשהתחיל לדעוך נסעתי למסיבה מחוץ לעיר עם חברים. כבר שנים שלא הייתי במסיבת שטח אבל שום דבר לא השתנה. אותם ערסים, אותו ליכלוך, המוזיקה אולי קצת יותר ידידותית.
אז זהו פסטיבל היום הולדת פחות או יותר נגמר אני בת שלושים ושמונה ויומים. פעם הבאה שזה יקרה אני אהיה בת שלושים ותשע שזה די מפחיד אבל יש לי שנה להתרגל לרעיון.
לא היו הרפתקאות יוצאות דופן רציתי לזיין מישהו אבל לא מצאתי מישהו שהדליק אותי.
אם זאת היה נחמד מאוד החברים היו נהדרים והרגשתי מאוד אהובה.
תודה לכל מי שכתב לי ברכות בשירשור האיחולים שלי תודה רבה ריגשתם אותי עד מאוד.
לפני 15 שנים. 8 באוגוסט 2009 בשעה 19:05
