אין שם

אף פעם לא נמשכתי לאקט ה-סטירה. לא הייתי מסתכל על מישהי וחושב איך הייתי מת לסטור לה בפנים, בניגוד לדברים אחרים שכן היו עוברים בראשי. כאשר הייתי עדיין יחסית טרי לכל נושא השליטה הכרתי מישהי שמסיבות כאלו ואחרות לא התקדמנו מעבר לשלב הידידים. עם כמויות מסחריות של טיזינג - אבל ידידים. פעם אחת כאשר ישבנו על המבורגר ובירה היא סיפרה לי שהיא אוהבת לקבל סטירות. עניתי לה שזה לא משהו שעושה לי את זה, מה שהיה נכון. לא חשבתי עד אותו הרגע על סטירות כאקט מיני, זה הרגיש לי אלים מדי ומפחיד מעט מהפן של לעשות בטעות נזק. אבל, לרגע עצרתי והסתכלתי על הפנים היפות שלה וניסיתי לדמיין את עצמי סוטר לה בפנים ולהפתעתי זה מצא חן בעיני. 

אני לא יודע בדיוק למה הרגשתי כך פתאום, אולי זה היה הטאבו של לעשות משהו שהורגלתי לחשוב שאסור, או אולי זו הייתה העובדה שלמרות ששוחחנו המון על שליטה וידעתי שהיא מזוכיסטית לא קטנה, היא עדיין הייתה משובצת במסגרת אפלטונית עבורי, עד אותו הרגע. אז אמרתי לה שאני רוצה לנסות לתת לה סטירה ואחרי רגע קצר של מחשבה, היא אמרה "אוקיי" בנונשלנטיות. 

לאחר מכן בחניון אמרתי לה להסתובב. היא נראתה מופתעת מעט, אולי מכיוון שעד אותו הרגע המשכנו לקשקש על שטויות, או אולי היא לא חשבה שהתכוונתי לאותו היום. כך או כך, היא הגישה לי את הלחי. 

כמובן שהסכר נפרץ לאחר מכן ולא עבר הרבה זמן עד שאמרתי לה שאני רוצה לתת לה ספנקינג וכיוצא מכך. הייתי רוצה להגיד שיש פואנטה לסיפור, משהו בסגנון - תשמרו על ראש פתוח וכו', אבל אין לי באמת מוסר השכל.   

http://i.imgur.com/cnbwQW4.gif

?