אין שם

http://i.imgur.com/rAnrcAu.gif

http://i.imgur.com/hRTQZE4.gif

בזמן שהמתנתי לפגישה אתמול, מחשבותי נדדו למקום שאני יכול רק להניח שהיה שטוף זימה, מכיוון שמצאתי את עצמי יושב בחדר המתנה עם זקפה מלאה כאחרון בני ה-16. בין נסיונות להתעלם ממנה עד שתלך כמו עקיצה שאסור לגרד, נזכרתי בנעורי כאשר רוח קלה, או גזע עץ שנראה מעט כמו ירכיים היו מספיקים בשביל להזרים דם דרומה, במיוחד באוטובוס בדרך לבית ספר, מה שהכריח אותי לפתח שיטות הסוואה כגון הרמת כלי הזין למעלה, כאשר המכנס מחזיק אותו והחולצה מסתירה את החלק שמציץ. וזה היה מאבק יום יומי, במשך שנים. 

חלמתי בלילה שאני גוסס והולך לישון בידיעה שאני לא אקום יותר. החלום היה מאוד מפורט, שכבתי על הצד ועצמתי עיניים ואז התעוררתי בתור ילד - הגרסה העצלנית של התת מודע שלי לגלגול נשמות, שדילגה כנראה על השלב האינפנטילי באקט של חופש ספרותי לטובת הנרטיב. לאט, לאט התחלתי להבין שאני עדיין אני, קיבלתי חיים חדשים, אבל עדיין שמרתי על כל הזכרונות והידע שצברתי בחיים הקודמים. בשלב מסויים בין השמחה על כך שאני עדיין קיים לאחר הדיכאון של החלק הראשון של החלום, התחלתי לקלוט שאם אני ילד, זה אומר שאני צריך ללכת שוב לבית ספר והתבאסתי. 

אחרי יום של - מה שאני חשבתי - החלפת הודעות סרקסטיות שנונות, גיליתי שאנחנו למעשה ניהלנו ריב.