לפני 20 שנים. 6 בינואר 2004 בשעה 1:42
בחשכת חדר העבודה שלי, שאני קוראת לו הכוך של הכוס, אני יושבת לבד
ומחכה לך שתבוא ותבתק אותי מכל הכיוונים האפשריים. אני יודעת שאתה קיים, ולא רק בראש שלי. מסוגלת להריח אותך מרחוק, את ריח התאווה שלך, הרצון העז לשלוט בי, להרגיש אותי תחתיך, רטובה ודואבת, אבל הכי אוהבת בעולם, ומעריצה ויראה, כוס לרגליך.
בוא אליי, עשה אותי שפחה
הכי שלך ובשבילך
גע בנימי איברי הפנימיים
נשוף בחצוצרותיי...
(אם תעצום את העיניים מספיק חזק, תוכל לראות אותי בפינת החדר, יד ימין חפונה בין ירכיי, פי זועק אליך).
